ע"פ 3224/05 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

כתב האישום שהוגש נגד המערער לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מגולל פרשה קשה של התעללות המערער באשתו לה היה נשוי מאז שנת 1993. נטען, כי העורר עשה לו מנהג לתקוף את המתלוננת לעתים תכופות בכל חלקי גופה, לבעוט בה, ולמשוך בשערותיה תוך שהוא גורם לה חבלות ופולט לעברה מילות גנאי. ועוד נטען, כי לאחר שפרק את זעמו, היה המערער דורש מהמתלוננת לקיים עמו יחסי מין, והיא צייתה לו מחשש כי יבולע לה. לגרסת המשיבה, לא נמנע המערער מתקיפת אשתו גם בעת שהיתה בהיריון.

בכל אלה הודה המערער, ולאחר שהורשע בעבירות של תקיפה ותקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות, גזר לו בית משפט קמא 4 שנות מאסר ו-18 חודשים מאסר על-תנאי.

בא-כוחו המלומד של המערער, עו"ד א' מורשתי, סבור כי העונש שנגזר לשולחו נוטה לחומרה יתרה, הואיל ולא ניתן בו משקל ראוי לעובדה שהוא שהה במעצר ממושך עד שהמשיבה הסכימה לבטל את עבירות האינוס שיוחסו לו, עבירות שגרמו לו להיאבק על חפותו מהן. כמו כן, נטען כי לא ניתן משקל נאות לחרטת המערער, לעובדה שנתן את הסכמתו להתגרש מאשתו, ולחשש שלמאסר הממושך עלולה להיות השלכה קשה על המשפחה המורחבת, הואיל ואחיותיו של המערער נשואות לאחיה של המתלוננת.

בכל אלה לא ראינו עילה להתערבותנו. אכן, עונש המאסר שנגזר למערער אינו קצר, אולם הוא תולדה של התנהגות מופקרת ושלוחת רסן שהפגין כלפי המתלוננת. המערער עשה בגופה של המתלוננת כבתוך שלו, ונראה כי הוא ראה בה חפץ חסר נשמה שנועד לספק את יצריו ולפרוק עליו את זעמו. התנהגות זו היתה ראויה לענישה קשה, ומסקנה זו מתחייבת ביתר שאת נוכח האמור בתסקירו האחרון של שרות המבחן, מיום 18.9.06.

עם זאת, בעניין אחד מקובלת עלינו השקפתו של בא-כוח המערער, והכוונה לאורכו של המאסר על-תנאי, אותו אנו מחליטים להעמיד על שנה אחת בלבד. בכפוף לתיקון זה, הערעור נדחה.