ע"פ 3253/97 באשרה מונדר נ. מדינת ישראל

המערער הורשע באינוס, מעשים מגונים, ומעשה סדום. הושתו עליו שתים-עשרה שנות מאסר, מהן שמונה לריצוי בפועל. הערעור שבפנינו הוא על הכרעת הדין וגזר הדין.

דין הערעור על שני חלקיו להדחות. באשר להכרעת הדין ניטען בפנינו כי מן הראוי לזכות המערער מההרשעה בעבירת האונס, שכן לא הוכח כי היתה למערער הזדמנות לבצע העבירות. ענין זה נבחן ביסודיות על ידי הערכאה הראשונה. נקבע על ידה כי היתה למערער הזדמנות לבצע את העבירות בהן הורשע. מטעם זה דין הערעור להדחות.

גם הערעור על חומרת העונש דינו להדחות. המערער - מורה במקצועו - ניצל את מעמדו בכיתה, וביצע עבירות מיניות חמורות ביותר, כלפי תלמידתו, הסובלת מפיגור שכלי קל, תוך ניצול חוסר הישע שלה. חומרה נוספת ניתן למצוא בעובדה כי המדובר הוא בסידרה ארוכה של מעשים, שהשתרעו על תקופה ארוכה של כחמש שנים. חומרה יתרה זו מצדיקה את העונש שהוטל על המערער, ואין כל יסוד להתערבותה של ערכאת הערעור.

הערעור על שני חלקיו נדחה.