פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
3256/11
לפני:
כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי מרכז מיום 13.3.2011 בתיק פח 023967-09-09 שניתן על ידי כבוד השופטים א'
טל, ר' לורך, ו-צ' דותן
תאריך הישיבה:
כ"ח בתמוז תשע"ב
(18.7.12)
בשם המערער:
עו"ד שי טובים
בשם המשיבה:
עו"ד נילי פינקלשטיין
בשם שירות המבחן למבוגרים:
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופטת ד' ברק-ארז:
1.
אין קץ לדאגה ולחשש המלווים, באופן טבעי, אשפוזם של חסרי ישע, תוך הפקדת גורלם בידי המטפלים. כאשר ידיהם של המטפלים אמונות ותומכות, ברכה מלווה את מעשיהם. במקרים אחרים, שעליהם נמנה גם המקרה שבפנינו, הופכים החששות שבלב למציאות שאין קשה ממנה.
2.
המקרה שבפנינו הוא מקרה קשה, מזעזע וטורד מנוחה. בהיותו מטפל סיעודי במחלקה לתשושי נפש בבית אבות, ניצל המערער חולשתן של נשים שבהן טיפל והתעלל בהן מינית. במקרה אחד ניצל את חולשתה של קשישה בת 77 חולה בפרקינסון – החדיר את אצבעותיו לאבר מינה ואחר כך החדיר את איבר מינו לאיבר מינה עד שהגיע לסיפוקו. במקרה אחר ניצל את חולשתה של קשישה בת 80, חולת אלצהיימר, החדיר את אצבעותיו לאבר מינה וכן החדיר את אבר מינו לפיה עד שהגיע לסיפוקו. הוא הואשם והורשע בבית המשפט המחוזי מרכז (בתפ"ח 23967-09-09 השופטים א' טל, ר' לורך וצ' דותן ) בשתי עבירות של אינוס בידי אחראי על חסר ישע, לפי סעיף 345(א)(4) ביחד עם סעיף 351(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) ובשתי עבירות של מעשה סדום בידי אחראי על חסר ישע, לפי סעיף 347(א) ביחד עם סעיף 351(א) לחוק העונשין. ביום 13.3.2011 גזר בית המשפט את עונשו והשית עליו 12 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר (כשהתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה מסוג פשע לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין); ששה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו (כשהתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה מסוג עוון לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין). כמו כן, הוא חויב בתשלום פיצוי של 40,000 ש"ח לאחת מקורבנותיו וכן בתשלום פיצוי כספי נוסף בסך 40,000 ש"ח ליורשיה של השנייה, שנפטרה בינתיים.
3.
בהגינותו, לא טען בפנינו בא-כוחו של המערער, כל טענה שניסתה להקל בחומרת מעשיו של המערער, ובדין. בעיקרו של דבר, הוא פנה לרחמיו של בית המשפט בגזירת דינו של אדם, בעל משפחה, שכך התדרדר לתהומות של ניוול, ללא עבר פלילי קודם בתחום של עבירות מין, ולמעשה, ללא כל עבר פלילי קודם. לשיטתו, המערער הוא אדם הזקוק לטיפול וריפוי והוא עצמו מודע לכך גם כן. משפחתו מכירה בכך שסטה מדרך הישר ורוצה לסייע לו להשתקם. הוא משתלב היטב בכלא, מקדיש את זמנו ללימוד תורה באגף הדתי ומביע מוטיבציה להשתלב בטיפול ייעודי לעברייני מין. המדינה מתנגדת להקלה בעונשו של המערער לנוכח חומרת מעשיו הברורה והחשיבות הנודעת להגנה על חסרי ישע.
4.
החלטנו לדחות את הערעור ולהשאיר את פסק דינו של בית המשפט קמא על כנו, על כל מרכיביו – 12 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר מותנה ותשלום פיצויים כמפורט בפסק דין זה.
5.
העבירות שבהן הורשע המערער הן עבירות קשות מאד. יפים לענייננו דבריו של השופט י' טירקל בע"פ 4889/02 מדינת ישראל נ' רעד (לא פורסם, 16.2.2003):
"חובתנו כחברה וחובתנו כבתי משפט, לעשות כל שבידינו כדי להגן על אלה שכוחותיהם הדלים אינם עומדים להם כדי להגן על עצמם... הנכנעים בפני האלימים והחזקים מהם".
(השוו גם: ע"פ 1274/00 ויצמן נ' מדינת ישראל פ"ד נד(3) 344 (2000); ע"פ 5605/96 לב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.10.1997); ע"פ 441/76 דולה נ' מדינת ישראל , פ"ד לא(2) 251 (1977)).
המערער לא חס על קורבנותיו חסרות הישע וגרם סבל רב – להן ולבני משפחותיהן שנאלצים לחיות עם הידיעה שהפקדת הטיפול ביקירותיהן במוסד בו שהו הפכה להפקרת שלומן. חומרת מעשיו מקבלת משנה תוקף בכך שהפר ברגל גסה את האמון שניתן בו כאשר הופקד בידיו גורלן של נשים בערוב חייהן, במצב שבו קיומן הפיזי והשמירה על כבודן שבריריים במיוחד וחשופים לכל פגיעה. ערעורו של המערער נדחה מפני הקריאה "ככלות כוחנו אל תעזבנו".
ש ו פ ט ת
המשנָה לנשיא מ' נאור:
אני מסכימה.
המשנָה לנשיא
השופט ע' פוגלמן:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת ד' ברק-ארז.
ניתן היום, ד' באב תשע"ב (23.7.2012).
המשנָה לנשיא
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת