פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3284/07 גולן אגסי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער, שהורשע בתקיפת אשתו ובאיומים, ערער על חומרת העונש וטען כי בית המשפט המחוזי היה צריך להמתין להשלמת טיפול גמילה שהמליץ עליו שירות המבחן. בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי ההתמכרות הייתה ידועה למערער זה זמן רב, וכי הוא יכול להתחיל בטיפול במהלך המאסר.

העובדות

המערער הודה בתקיפת אשתו, כלפיה נגרמו שברים ופגיעות רבות, ואיים להרוג אותה. הוא הורשע בפציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים, ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר ו-15 חודשים מאסר על תנאי. שירות המבחן המליץ לדחות את הדיון לצורך מעקב אחר טיפול גמילה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם שגה בית המשפט המחוזי כאשר גזר את העונש ללא המתנה להשלמת תכנית טיפולית לגמילה משימוש בסמים כפי שהמליץ שירות המבחן?

הלכות

  1. 1

    אין מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט לגזור את העונש מיד, כאשר ההתמכרות היא תהליך ממושך שהנאשם היה מודע לו, ואם הוא רוצה לגמול עליו להתחיל בכך במהלך המאסר.

    ״התמכרותו של זה האחרון לסמים אינה תופעה חדשה, ולא כזו שהמערער לא היה מודע לה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • גזר דין
  • פציעה בנסיבות מחמירות
  • תקיפה הגורמת חבלה של ממש
  • איומים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

3284/07

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט ח' מלצר

המערער:

גולן אגסי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בחיפה מיום 28.2.07, בתיק פל. 5065/06, שניתן על ידי כבוד השופט כ' סעב

תאריך הישיבה:

כ"ח באלול התשס"ז

(11.09.07)

בשם המערער:

עו"ד

ליאוניד פרחובניק

בשם המשיבה:

עו"ד עמית אופק

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

במהלך משפטו בפני בית משפט המחוזי בחיפה, הודה המערער בעובדות הבאות: בתאריך 13.1.06, בשעת בוקר מוקדמת, ועל רקע של ויכוח שפרץ בינו לאשתו (להלן: המתלוננת), הוא תקף אותה כאשר שלח מכות אגרוף לפניה ולגופה, הפילה על הארץ ובעט בה. הוא הוסיף ואיים להרוג אותה, ואת הטלפון הוא שבר כדי למנוע ממנה מלהתקשר למשטרה. כתוצאה מאותו אירוע נגרמו למתלוננת שברים בפניה, ופגיעות והמטומות רבות בגופה.

בגין העובדות האמורות הורשע המערער בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות ואיומים, עבירות לפי סעיפים 335+334(ב), 380 ו-192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על כל אלה הוא נדון ל-15 חודשי מאסר, ו-15 חודשים מאסר על-תנאי.

בערעור שבפנינו המופנה כנגד העונש נטען, כי עובר לגזר הדין עיבד שרות המבחן תכנית טיפולית לגמילת המערער משמוש בסמים מסוכנים, והמליץ לדחות את הדיון כדי לעקוב אחר השתלבותו והתמדתו באותו טיפול. המערער סבור כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר לא נעתר להמלצת שרות המבחן, והעדיף לגזור את העונש קודם לסיומו של התהליך הטיפולי. עוד נטען, כי למאסרו של המערער עלולה להיות השפעה טראומתית הרסנית.

איננו סבורים כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו לגזור כבר עתה את עונשו של המערער. התמכרותו של זה האחרון לסמים אינה תופעה חדשה, ולא כזו שהמערער לא היה מודע לה. אדרבא, מדובר בתהליך הנמשך שנים רבות, ועל כן אם אכן גמלה בלבו של המערער ההחלטה לשנות את אורחותיו, היה צריך להקדים תרופה למכה ולא להמתין עד לביצוען של עבירות כה קשות ומכוערות כלפי אשתו. כך או כך, בית המשפט המחוזי גזר למערער עונש מתון ביותר, ואם יש ממש בכוונתו להיגמל מהתמכרותו, הוא יוכל להתחיל בכך במהלך מאסרו, וככל שיידרש, להמשיך בכך לאחר שחרורו.

נוכח האמור, הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ח באלול התשס"ז (11.09.07).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט לגזור את העונש מיד, כאשר ההתמכרות היא תהליך ממושך שהנאשם היה מודע לו, ואם הוא רוצה לגמול עליו להתחיל בכך במהלך המאסר.