ע"פ 3295/96 ארונייב נחמיאס נ. מדינת ישראל

1.למקרא הכרעת הדין וטיעוני המדינה נותר ספק בלבנו אם אמנם ניתן היה לקבוע שהמערער הכניס את עצמו מרצון למצב שבו לא היה מנוס מביצוע המעשה ואם אמנם אין יסוד לטענה שיש לנתק את אירוע הסיגריה מהאירועים הקודמים לאותו ענין; במקרה זה לא נחה דעתנו מעל לכל ספק סביר שמצבו הנפשי של המערער לענין הרמת הסיגריה היה מצב של אי איכפתיות לתוצאה הקטלנית שאירעה.

בנסיבות אלו אנו מקבלים את הערעור על ההרשעה במובן זה שהרשעתו של המערער תועמד על ביצוע עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

2.קבלת הערעור לגבי ההרשעה מצדיקה הפחתה בעונש. לקולה - יש לזקוף לזכותו של המערער את העובדה שהמעשה שאירע בוצע לפני כחמש שנים. לחומרה יש לקבוע שלחובת המערער רשומות הרשעות קודמות לא מועטות בעבירות תעבורה חמורות והנסיבות שבהן בוצע המעשה בהקשרה הכללי של נהיגתו הן חמורות.

3.אנו מקבלים איפוא את הערעור על גזר הדין ועל יסוד שיקול כל הנסיבות אנו מעמידים את עונשו על תקופת מאסר של שנתיים, מתוך זה שנה לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, והתנאי הוא כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי. עונש הפסילה כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי לתקופה של שתים עשרה שנים בעינו יעמוד.

המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 6.7.97 עד השעה 10.00 בבוקר.