ע"פ 3344/03 אליצור גרביאן נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר :

המערער, בגדר הסדר-טיעון, הורשע על-יסוד הודאתו בעבירות איומים, ניסיון לחבלה חמורה והצתה. לפי העובדות שבהן הודה, איים על המתלונן – שבו חשד כי הוא מקיים קשר רומנטי עם רעייתו – לפגוע בו אם לא יעזוב את היישוב בו התגוררו השניים. בהמשך לאיום זה, לאחר שהזמין את המתלונן לשיחה, נכנס למכוניתו של המתלונן כשבידיו בקבוק בנזין שהכין מבעוד מועד, ואשר הסתיר מעיני המתלונן בעיתון שכיסה עליו, ולאחר חילופי דברים באשר לקשרי המתלונן עם אשתו של המערער, שפך על המתלונן בנזין בכוונה לגרום לו חבלה חמורה. הלה נמלט על נפשו ואזי שפך המערער את יתרת הבנזין בתוך המכונית והצית אותה. בשל מעשים אלה, נגזרו על המערער חמש שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי.

בערעור המופנה כנגד גזר-הדין, טען סניגורו, עורך-הדין מנחם רובינשטיין, כי לנוכח אורח חייו התקין של המערער במשך כל שנות חייו, עונש המאסר שנגזר עליו הוא חמור מדי. הסניגור הטעים, כי המערער, לאחר מעשה זה אף ניסה להתאבד.

לא נוכל לקבל טענות אלו.

התנהגות אלימה על-רקע קנאה לבן-זוג היא תופעה מסוכנת, ולמרבה-הצער, מוכרת. אלימות זו לא אחת מסתיימת במות הקורבן. במקרה שלפנינו, אלמלא ברח המתלונן על נפשו, התוצאה יכלה להיות קשה מאוד. העונש הוא איפוא הולם, אלא שיש לנכות מתקופת המאסר את ימי מעצרו של המערער, המתחילים ב-14.5.02.

הערעור נדחה.