פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
3351/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופטת
ד' ברלינר
המערער:
דוד מויאל חנניה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום
17.2.05, בת.פ. 40256/04, שניתן על ידי כבוד השופט דוד רוזן
תאריך הישיבה:
ג' בשבט התשס"ז
(22.01.07)
בשם המערער:
עו"ד שלומציון גבאי-מנדלמן
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן למבוגרים
עו"ד אבי וסטרמן
גב' ג'ודי באומץ
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 31.8.04 שב המערער לישראל בטיסה מציריך, ובמזוודה שנשא עמו נמצאו 38,883 טבליות של סם מסוכן מסוג MDMA . המערער הודה בעובדותיו של כתב האישום שהוגש בעניינו לבית המשפט המחוזי, ובעקבות כך הורשע בעבירה לפי סעיף 13 בשילוב עם סעיף 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. בהמשך נדון המערער ל-70 חודשי מאסר ו-15 חודשים מאסר על-תנאי.
הערעור מופנה כנגד העונש. נטען כי המערער נקלע לחובות עקב חולשתו להימורים, ובעקבות כך, ובלחצם של איומים ואלימות, נאלץ לתת את הסכמתו לשמש בלדר לייבוא הסם עבור אחרים. כן נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות של המערער, ושהעונש שהושת עליו חורג מרמת הענישה הנוהגת.
אין בידינו להיעתר לערעור. גם אם יש ממש בגרסת המערער בדבר החובות אליהם נקלע, הדרך בה בחר להיטיב את מצבו הינה פסולה. ואם נכונה הטענה לפיה ייבא את הסם מחמת איומים שהופנו אליו, גם אז הוא לא היה רשאי לבחור בפתרון הקל בו כרוכה תרומה להפצתו של נגע הסמים בישראל, והיה מצווה להביא את מצוקתו בפני רשויות אכיפת החוק. המערער לא נהג כך, ונוכח הצורך להרתיע עבריינים בתחום זה, דעתנו היא כי בעונש שהושת עליו אין חומרה כלשהי.
הערעור נדחה.
ניתנה
היום, ג' בשבט התשס"ז (22.01.07).
ש ו פ ט
ש ו פ
ט
ש ו פ ט ת