ע"פ 3356/16 איידן דמירהאן נ. מדינת ישראל

השופט נ' הנדל:

המערער הורשע בדעת רוב, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של רצח. דעת המיעוט סברה כי יש להרשיעו בהריגה. בהתאם נדון המערער למאסר עולם. הערעור הופנה כנגד ההרשעה בעבירת הרצח.

שמענו באריכות את באי כוח הצדדים. יצוין כי כל שופט בערכאה קמא קבע ממצאים עובדתיים עצמאיים על פי שיטתו. בסיום הדיון שנערך בפנינו הצענו כי תחת ההרשעה ברצח, יורשע המערער בעבירת הריגה, ובית משפט זה יחליט מהו עונש המאסר בפועל הראוי, בטווח שבין 20-16 שנה.

הסניגור הסכים להצעת בית המשפט. בא כוח המדינה ביקש דחיה על מנת לשקול את העניין ולהביע עמדה בכתב. מההודעה שהתקבלה עולה כי המדינה אינה מתנגדת להמרת עבירת הרצח לעבירת ההריגה, לנוכח עמדתנו, אך היא סבורה כי יש להעניש את המערער בעונש המקסימלי הקבוע לעבירה זו – עשרים שנות מאסר בפועל.

יוצא כי הצדדים אינם מתנגדים לזיכוי המערער מרצח והרשעתו בהריגה. אשר לעונש, ובניגוד לעמדת הסנגור, המדינה עומדת על קביעת העונש המקסימלי של עשרים שנות מאסר – וזוהי כמובן זכותה. בנסיבות אלה, ובהעדר הסכמה בין באי כוח הצדדים לעניין העונש, יינתן פסק הדין בשבוע האחרון של חודש נובמבר, תוך מתן הודעה על כך ארבעים ושמונה שעות קודם לפרסום פסק הדין.