פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
3363/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער:
בירהנו טמושה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-דינו של בית המשפט
המחוזי בירושלים, מיום 22.3.2010, בת.פ. 292/08, שניתן על ידי השופטת נ' בן אור
תאריך הישיבה:
י"ח באב התש"ע
(29.07.10)
בשם המערער:
עו"ד מוטי איוס
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן למבוגרים
עו"ד דותן רוסו
גב' רות שרעבי
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 21.12.08 השתתפו המערער וקורבנו (להלן: המתלונן) באירוע, במהלכו התפתחו ביניהם דין ודברים. אנשים שהיו במקום הפרידו בין הניצים, אולם דעתו של המערער לא נתקררה, ובהמשך שלף סכין קפיצית ודקר את המתלונן דקירה אחת בבטנו. בתום שמיעתן של ראיות הצדדים הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, ובהמשך דן אותו ל-12 חודשי מאסר, 6 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לשלם למתלונן פיצוי בסכום של 1000 ש"ח.
המערער סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו מעבר למתחייב נוכח נסיבותיו. נטען, כי הוא אינו טיפוס אלים, והוא חטא בכישלון רגעי על רקע טראומה אותה חווה בילדותו כאשר אביו נרצח לנגד עיניו. עוד נטען, כי מדובר בעבירה ראשונה, ולמאסרו של המערער עלולה להיות השלכה קשה על משפחתו.
אין בידינו לקבל את הערעור. המערער נשא עמו סכין וכאשר נקלע למחלוקת לא היסס להשתמש בו כדי לגרום חבלה לאדם. אירוע זה הסתיים למרבה המזל בתוצאה קלה יחסית, אולם פוטנציאל הסיכון הטמון בו היה רב, עד כדי קיפוח חיי אדם. נוכח העובדה שבשנים האחרונות אנו שבים ונתקלים במקרים בהם עושים עבריינים וגם אנשים מן הישוב שימוש בכלי נשק קר וחם כדי ל"יישב" סכסוכים, שוב אין מנוס מהחמרה בענישה. מנקודת השקפה זו לא גילינו בעונש שהושת על המערער חומרה כלשהי, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.
המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום ה' באלול התש"ע (15.8.2010) עד לשעה 10:00.
ניתן היום, י"ח באב התש"ע ( 29.07.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט