פרטי ההליך
בבית-המשפט העליון
בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
ע"פ 3382/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' א' לוי
המערערים:
1. רפעאת אלעוברה
2. רמי אלעוברה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-דין ב ית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 12.3.03 בת"פ 1150/01 שניתן על-ידי כבוד סגן-הנשיא ד'
בר-אופיר והשופטות ש' ברוש וש' דותן
תאריך הישיבה:
א' בחשוון תשס"ד
(27.10.03)
בשם המערערים:
עו"ד משה מרוז
בשם המשיבה:
עו"ד חובב ארצי
פסק-דין
השופטת ד' דורנר :
המערער, יחד עם אחיו, הובילו את קרבן העבירה לפרדס, שבו הומת על-ידי אחרים שהמתינו לו. תחילה הם הואשמו בעבירה של רצח, אולם בהסדר-טיעון הודו בגדר כתב-אישום מתוקן בסיוע להריגה. בית-המשפט המחוזי דן כל אחד מהם לשבע שנות מאסר, מתוכן שש שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. השניים ערערו על חומרת עונשם, אך אחיו של המערער חזר בו מערעורו.
בערעור עצמו הטעים הסניגור את חלקו המזערי של המערער בפרשה. על-פי כתב-האישום שבעובדותיו הודה לא יוחסה לו נוכחות בעת ביצוע ההמתה. בנסיבות אלו, עונש המאסר הכבד שנגזר עליו, כך נטען, חמור מדי, במיוחד לנוכח גילו הצעיר ועברו הנקי.
לא נוכל לקבל טענות אלו.
ההמתה כולה בוצעה על-רקע מה שמכונה חילול כבוד המשפחה. בני-המשפחה אליה משתייך המערער גילו כי בת-המשפחה ניהלה שיחות טלפון ממושכות עם הקורבן, וזה הספיק להם על-מנת להמיתו. המערער הושיט סיוע אפקטיבי והפגיש במקום המסתור בין הקורבן לרוצחיו. העונש שנגזר עליו הוא הולם, גם אם מביאים בחשבון את הנסיבות המקלות עליהן עמד הסניגור.
הערעור נדחה.
ניתן היום, א' בחשוון תשס"ד
(27.10.03).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ת ש ו פ ט