ע"פ 3389/10 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בתאריך 11.11.08 בילה המתלונן, עולה חדש צעיר שהגיע מליטא כדי לשרת בצה"ל, במועדון בירושלים. בסמוך לשעה 01:00 הוא יצא מאותו מקום כאשר הוא בגילופין, ופגש בחבורה עליה נמנה המערער. שניים מבני אותה חבורה קשרו להכות את המתלונן, במטרה לגנוב ממנו סכום ניכר של כסף שנודע להם כי הוא נושא על גופו. השנים תקפו את המתלונן בצורה קשה, נטלו ממנו 5000 יורו ו-1200 ש"ח, ולבסוף הותירו אותו חבול וזב דם. על הכל מקובל כי המערער לא נטל חלק בתקיפה, ועל כן הורשע בסיוע לבצע עבירה זו מכח נוכחותו בזירה. המערער הוסיף והודה בעובדותיו של כתב אישום נוסף שהוגש נגדו, ולפיו הוא נהג בתאריך 14.6.09 באופנוע ללא רשות הבעלים, ועשה זאת ללא רישיון נהיגה וביטוח, ותוך הפרה של צו בדבר מעצר בית שעמד נגדו.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת הצדדים ונמנע מהרשעת המערער נוכח תהליך שיקום רציני וממושך שעבר, והסתפק בצו מבחן ופסילת המערער מנהיגה במשך שלוש שנים בפועל ושנתיים על-תנאי. בערעור שבפנינו מלין המערער על תקופת הפסילה שהושתה עליו, הואיל וזו לא נומקה והיא חורגת מרמת הענישה הנוהגת, בכלל, ובעניינם של קטינים בפרט.

דינו של הערעור להתקבל. אכן, המערער חטא במעשים בהם גלומה סכנה מוחשית לציבור – נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. אולם, מדובר באדם צעיר ששולב בתהליך טיפול פרטני וקבוצתי, ונראה כי חל שינוי משמעותי בהתנהגותו. בנסיבות אלו אנו סבורים כי תקופת הפסילה שהושתה עליו חורגת במידה רבה מהמתחייב ומרמת הענישה הנוהגת, ועל כן החלטנו להעמידה על 24 חודשים, מתוכן 12 חודשים בפועל והיתרה על-תנאי. יתרת רכיביו של פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, יעמדו בעינם.