פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 34/05 מוחמד מחאג'נה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ערעור על חומרת עונש מאסר בגין מעשים מגונים בקטיניםערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בחיפה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת גזר דין של שש שנות מאסר, מתוכן ארבע בפועל, שנגזר על מערער שהורשע בשלוש עבירות מעשה מגונה בקטינים. נקבע כי העונש אינו חמור מדי לאור הסיכון הממשי שנשקף מהמערער לקטינים ולאור התרשמות שירות המבחן ומב"ן. עם זאת הומלץ לבדוק שוב את השמתו בטיפול במסגרת הכלא.

העובדות

המערער הורשע על פי הודאתו בשלוש עבירות של מעשה מגונה בקטינים שבוצעו בשנים 2003-2004 כשהקורבנות היו בני כ-10 שנים. שירות המבחן ציין כי התנהגותו מאפיינת עברייני מין. המערער סירב להשמה בטיפול בכלא אחר המתאים לכך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם גזר הדין של שש שנות מאסר, מתוכן ארבע לריצוי בפועל, מחמיר יתר על המידה?

הלכות

  1. 1

    העונש אינו חמור בנסיבות שבהן נשקף מהנאשם סיכון ממשי לשלומם של קטינים, על רקע התרשמות שירות המבחן ומב"ן

    ״ההתרשמות של המחלקה לבריאות הנפש בשירות בתי הסוהר מב"ן הייתה שמדובר באדם הסובל מפדופיליה וחסר אמפטיה כלפי הקורבנות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעשה מגונה בקטינים
  • גזר דין
  • שירות המבחן
  • תסקיר
  • ריצוי בפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 34/05

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט א' רובינשטיין

המערער:

מוחמד מחאג'נה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.11.04 בתפ"ח

1072/04 שניתן על ידי כבוד השופטים: מ' לינדנשטראוס, י' דר, א' שיף

תאריך הישיבה:

ט' בסיון תשס"ה

(16.6.05)

בשם המערער:

עו"ד ג' קוסטא

בשם המשיבה:

עו"ד מ' חדד

בשם שרות המבחן למבוגרים:

גב' א' פרויד

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.בית המשפט המחוזי בחיפה גזר על המערער שש שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. גזר הדין ניתן לאחר שהמערער הורשע, על פי הודייתו, בשלוש עבירות של מעשה מגונה בקטינים. המערער טוען, כי בית משפט קמא החמיר עימו יתר על המידה.

2.המערער הינו יליד שנת 1983. המעשים המגונים בוצעו על ידו בשנים 2003-2004. הנפגעים היו ילדים שגילם היה כ-10 שנים. נציין את המקרה החמור מבין השלושה: המערער הוציא את אבר מינו וחיכך אותו בישבנו של הקטין.

2.שירות המבחן הגיש שני תסקירים, האחד לבית המשפט המחוזי והאחר הובא בפנינו. מן התסקירים עולה, כי התנהגותו של המערער מאפיינת עברייני מין. ההתרשמות של המחלקה לבריאות הנפש בשירות בתי הסוהר (מב"ן) הייתה שמדובר באדם הסובל מפדופיליה וחסר אמפטיה כלפי הקורבנות. על רקע זה ברור, כי העונש שהושת על המערער אינו חמור כלל וכלל, שהרי נשקף ממנו סיכון ממשי לשלומם של קטינים. בית המשפט המחוזי המליץ בפני שירות בתי הסוהר לבדוק את האפשרות ליתן למערער טיפול בבעיה ממנה הוא סובל. האפשרות אכן נבדקה על ידי מב"ן. לצורך השמתו בטיפול היה על המערער לעבור לבית כלא אחר, אלא שהוא סרב לעשות כן מן הטעם שהוא מעונין להשאר בתחומי בית סוהר הקרוב למקום מגוריה של משפחתו.

3.לא מצאנו אם כן ממש בערעור והננו מחליטים לדחותו. נוסיף עם זאת, כי ראוי לבדוק פעם נוספת את האפשרות להשמתו של המערער במסגרת טיפולית בתחומי הכלא.

ניתן היום, ט' בסיון תשס"ה

(16.6.05).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העונש אינו חמור בנסיבות שבהן נשקף מהנאשם סיכון ממשי לשלומם של קטינים, על רקע התרשמות שירות המבחן ומב"ן