ע"פ 3404/10 טהה עותמאן נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי

נוכח האמור בהודעת המשיבה, לא נותר אלא לקבוע כי פסק-דיננו מיום כ' באדר א' התשע"א (24.2.2011), יעמוד בעינו. באשר לאמור בהודעה מטעם בא-כוח המערער, כל שאוכל לומר הוא כי עו"ד הדיה ייצג את המערער גם בפני בית המשפט המחוזי, וממילא היה שותף לניסוחו המעורפל של כתב-האישום. עיקר הוא בעיני כי יש להניח שעו"ד הדיה לא היה מסכים להרשעת שולחו בעבירת הריגה , לו סבר כי אין בסיס לכך בראיות שבידי המשיבה. ואם תאמר כי במועד מאוחר יותר, ובעקבות הערות בית המשפט , הגיע בא-כוח המערער למסקנה כי ההרשעה לוקה בחסר, היה בידו להציע לשולחו לערער גם על הכרעת-הדין או לבקש להתיר לו לחזור מן ההודאה, כאמור בסעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

התשמ"ב-1982, וזאת לא עשה. חברי, השופט א' רובינשטיין , הוסיף בדבריו כי " ערעור על הכרעת דין שניתנה בעקבות הסדר טיעון מציב משוכה גבוהה השמורה לנסיבות נדירות". על רקע זה מצאתי את עצמי תוהה, אם מקרה בו סבור פרקליט, באמת ובתמים, כי הרשעת שולחו שגויה אינו בגדר "נסיבה נדירה", כי אז לא אדע נסיבות נדירות מהן.

נוכח האמור, ומשבחר המערער שלא להשיג על הכרעת הדין, שוב אין מנוס מן המסקנה כי אין לו ולבא-כוחו להלין אלא על עצמם, ולפיכך פסק-הדין בערעור נותר על כנו.

ש ו פ ט

השופט א' רובינשטיין:

מצטרף אני לתוצאה שאליה הגיע חברי השופט לוי. נוכח ההתפתחויות בתיק חזרתי ועיינתי בחומר כולו, אך לא מצאתי פגם בגזר הדין קמא המצדיק התערבות. בית המשפט המחוזי נתן אל לבו את מכלול הנסיבות, לחומרה ולקולה, ובסופו של יום לא החמיר עם המערער עד כדי דרגתו של מוראד, נוכח חלקו הגדול "לאין שיעור" של האחרון, אך גם לא מצא להפחית את עונשו עד כדי דרגתם של מי שנענשו בעונשים קלים יותר, על עבירות קלות יותר, והרי המערער ירה . הירי בו הודה, גם אם לא נטען כי הוא זה שפגע במנוח, מצדיק מכוח דיני השותפות בנסיבות שהיו ענישה מחמירה, לרבות לשם הרתעה. כשלעצמי סבורני, בלא קשר לתוצאה, כי עו"ד הדיה עשה את הניתן ובמאמץ בנסיבות לא פשוטות, והרי ערעור על הכרעת דין שניתנה בעקבות הסדר טיעון מציב משוכה גבוהה השמורה לנסיבות נדירות.

ש ו פ ט

השופט י' דנציגר :

אני מצטרף לתוצאה אליה הגיע חברי השופט לוי ולהערותיו של חברי השופט רובינשטיין.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור כי פסק דיננו מיום כ' באדר א' התשע"א (24.2.2011) יעמוד בעינו.