החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3429/14 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל עד להכרעה בערעור על גזר הדין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הבקשה נדחתה. המבקש הורשע בעבירות מין חמורות בקטין על פי הסדר טיעון ונגזרו עליו 44 חודשי מאסר. בית המשפט קבע כי העונש נמוך מהרף העליון של הסדר הטיעון ולכן אין מקום לעכב את תחילת ריצוי המאסר, וכי הדבר אינו פוגע בזכות הערעור.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו ובהתאם להסדר טיעון בעבירות מין חמורות שביצע בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים. בית המשפט קמא גזר עליו 44 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצר, לצד מאסר על תנאי ופיצויים למתלונן. המבקש ביקש לעכב את תחילת ריצוי המאסר עד להכרעה בערעורו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש עד להכרעה בערעורו?

הלכות

  1. 1

    עיכוב תחילת ריצוי המאסר אינו מתחייב כאשר העונש נמוך מהרף העליון של הסדר הטיעון וחומרת העבירות גבוהה

    ״לא ראיתי מקום לעכב את תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עונש מאסר בפועל
  • הסדר טיעון
  • עבירות מין
  • קטין
  • שיקום
  • ערעור
  • מסוכנות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ

3429/14 - א'

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המערער:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית

המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 28.4.14 בתפ"ח 12117-02-13 שניתן על ידי

כבוד השופטים נ' אחיטוב, מ' דיסקין, ר' בן-יוסף

תאריך הישיבה:

י"ח באייר תשע"ד

(18.5.14)

בשם המערער:

עו"ד אייל בסרגליק;

עו"ד אסף אליזוב

בשם המשיבה:

עו"ד חיים שוייצר

החלטה

המבקש הורשע – על פי הודאתו ובהתאם להסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים – בביצוען של עבירות מין חמורות שאותן ביצע בקטין שלא מלאו לו 14 שנים. במסגרת הסדר הטיעון התחייבה המשיבה לטעון לעונש מאסר בפועל שלא יעלה על ארבע שנים.

בית המשפט קמא בחן בגזר דינו את נסיבות חייו הקשות של המבקש, ועמד על תהליך הגמילה המרשים ביצע, על מסלול הלימודים, ההכשרה העבודה שעבר וכן על תסקירי שירות המבחן (שלא ראו לנכון ליתן המלצה שיקומית בעניין המבקש). עוד בחן בית המשפט קמא את הערכת המסוכנות שנערכה למבקש ושתי חוות דעת פסיכיאטריות וחוות דעת קרימינולוגית אשר הוגשו על ידו. כמו כן עמד בית המשפט קמא על האופק הטיפולי והשיקומי הצפוי למבקש ו"המעמד" שיש לתת לשיקולי שיקום במקרה דנן.

עוד עמד בית המשפט קמא על השיקולים לחומרה, לרבות: חומרתן היתרה של העבירות בהן הורשע המבקש; ניצול תמימותו של נפגע העבירה על ידי המבקש; פער הגילים הגדול שבין המבקש לבין נפגע העבירה; והעובדה שהמבקש אינו נוטל אחריות מלאה וכנה למעשיו ואינו מודע לחומרתן הרבה של העבירות שביצע.

בית המשפט קמא עמד אף על השיקולים לקולא לרבות: עברו הנקי של המבקש הודאתו המיידית במיוחס לו עוד בחקירתו הראשונה; פנייתו היזומה להליך שיקומי; והשיקום המוצלח שעבר בעבר.

לאחר ששיקלל את מכלול שיקולי הענישה, לחומרה ולקולא, ואת מדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים; ולאחר שקבע את מתחמי הענישה ההולמים בהתייחס לעבירות שבביצוען הודה המבקש, השית בית המשפט קמא על המבקש עונש מאסר בפועל בן 44 חודשים בניכוי ימי המעצר, לצד מאסר על תנאי ופיצויים למתלונן.

לאחר ששמעתי בקשב רב את טענות המבקש ואת תשובת המשיבה ועיינתי בתסקירי שירות המבחן ובפסקי הדין שהוגשו לעיוני, לא ראיתי מקום לעכב את תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש.

מדובר בעונש מאסר שאינו קצר, אך בעונש הנמוך מהרף העליון של הסדר הטיעון, שהושת על מי שהודה בביצוען של עבירות מין חמורות בקטין בן 12 שנים. משכך, תחילת ריצוי עונש המאסר על ידי המבקש לא ייָתר את הדיון בערעורו של המבקש ולא יִפגע בזכות הערעור הנתונה לו.

המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר שהושת עליו ביום א' ה-1.6.2014 עד לשעה 09:00 בימ"ר ניצן, כשברשותו תעודה מזהה. בא-כוחו יפנה לשירות בתי הסוהר לצורך בדיקת אפשרות מיון מוקדם.

כל המגבלות שהוטלו על המבקש על ידי בית המשפט קמא יעמדו בתוקפן עד להתייצבותו לריצוי עונשו.

ניתנה היום, י"ח באייר תשע"ד (18.5.2014).

תוקנה ביום, י"ט באייר תשע"ד (19.5.2014).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • ע"פ 4876/15פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 6842/14אספה פלקה נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 4496/14פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1עיכוב תחילת ריצוי המאסר אינו מתחייב כאשר העונש נמוך מהרף העליון של הסדר הטיעון וחומרת העבירות גבוהה