ע"פ 3434/02 אגרונוב אלי נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, יוחסו למערער עבירות של החזקת סם מסוכן מסוג הרואין שלא לשימוש עצמי (כ-20 גרם), ושתי עבירות של סחר בסם מסוכן. המערער הודה בעובדות אלו, וביקש לצרף שורה של תיקים נוספים שגם בעובדותיהם הודה. כתוצאה מכך הוסיף בית המשפט והרשיעו בשתי עבירות של סחר בסם, שלוש עבירות של החזקת סם שלא לשימוש עצמי, שתי עבירות של החזקת סם לשימוש עצמי, וכן עבירות של החזקת סכין שלא כדין, זיוף בכוונה לקבל דבר והונאה בכרטיס חיוב. על כל אלה גזר בית המשפט קמא למערער 7 שנות מאסר, מתוכן 6 שנים לריצוי בפועל, וכן הופעל, בחופף, מאסר על-תנאי בן 6 חודשים.

המערער, הנושא בעונש המאסר מאז תאריך 1.8.01, הגיש את ערעורו בשנת 2002, ובהיפתח הדיון נעתר בית משפט זה לבקשת בא-כוחו לדחות את הדיון, כדי לאפשר למערער להוכיח שגמלה בליבו החלטה לשנות את אורחותיו. מאז חזר בית המשפט ודחה את הדיון מספר פעמים, ובעקבות כך הוגשו תסקירים של שירות המבחן, ובאחרון שבהם (מחודש דצמבר 2004) עלה, כי המערער שולב בתהליך גמילה שראשיתו היה בעייתי, אולם בהמשך חלו תמורות חיוביות, הן במישור הגמילה וגם ביכולתו של המערער לרסן כעסים. בעקבות כך נבחנה האפשרות לשלב את המערער במסגרת הוסטל, והוא אף נמצא מתאים לכך. על רקע כל אלה המליץ שירות המבחן לקצר את תקופת מאסרו של המערער, כדי שלא לפגום בתהליך השיקום, ולאפשר את המשכו במסגרת מפקחת מחוץ לכלא.

לנוכח כל אלה נטינו להקל מעט בעונשו של המערער, בעיקר כמסר שנועד לעודד אותו להתמיד בתהליך הטיפולי. דא עקא, לבית המשפט הוגש תסקיר עדכני וממנו עולה כי בחופשה שניתנה למערער, הוא הפר את התנאי לפיו היה עליו לשהות במעצר בית מלא, ובעקבות כך עתיד להינקט נגדו הליך משמעתי. אולם, חמורה מכך היא ההחלטה שכבר נפלה – להוציא את המערער מהמסגרת הטיפולית בה היה אמור להיות משולב. צר לנו על תוצאה זו, אולם לנוכח קיומה אין עוד מקום לקצר את העונש שכל מטרתו היתה להביא לשילוב המערער בהוסטל מוקדם ככל שניתן. כאמור, לא נעלמו מעינינו מאמציו של המערער לשנות את דרכו, מאמצים שנמשכו תקופה לא מבוטלת, ואנו מניחים שעל אלה תיתן וועדת השחרורים את דעתה, שעה שתבוא להחליט אם לשחרר את המערער ממאסרו טרם זמנו.

הערעור נדחה.