פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
345/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט י' עמית
המערערת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אליהו בקל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי מרכז, מיום 9.12.09, בת.פ. 6594-02-09, שניתן על ידי השופט כספי זכריה
תאריך הישיבה:
י"ב בחשון התשע"א
(20.10.10)
בשם המערערת:
עו"ד עדי שגב
בשם המשיב:
בשם שרות המבחן:
עו"ד גוטליב טלי
גב' אתי גרשון
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המשיב הורשע, על פי הודאתו, בעבירות שוד, החזקת סכין שלא למטרה כשרה והתנגדות למעצר חוקי, נטען, כי הוא שימש בעבר בתפקיד כספר בסניף של בנק בראשון לציון. בתאריך 2.2.09, בשעת ערב, הוא הגיע לאותו סניף, עלה לקומה השניה והמתין בשרותי העובדים עד לבוקר המחרת. בתאריך 3.2.09 הוא יצא מהשירותים כאשר פניו מוסוות, הכה באגרופו בראשו ובגבו של עובד הבנק, וחטף ממנו 225 אלף ש"ח. לאחר זאת נמלט המשיב לשירותים, והשתלשל החוצה באמצעות חבל שהכין מבעוד מועד. עובדי הבנק ושוטרים שהיו במקום רדפו אחר המשיב ולכדו אותו תוך שהוא מתנגד ומאיים עם סכין בה פצע שוטר באצבעו.
בעקבות הרשעת המשיב הוגשו לבית משפט קמא תסקירי מבחן, ובתום הטיעונים לעונש הוא נדון ל-24 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי. המדינה, הסבורה כי העונש נוטה לקולא, משיגה עליו בפנינו תוך שהיא טוענת את אלה: המשיב ביצע שוד מתוחכם, מתוכנן ואלים; לולא תושייתם של עובדי הבנק, אפשר שהמשיב היה נמלט עם שלל נכבד ביותר; אין בעונש מסר מרתיע לרבים. ברם, כל השיקולים לחומרה היו לנגד עיניה של הערכאה הראשונה, ששקלה אותם ודנה בהם, אולם סברה כי יש מקום ללכת לקראת המשיב נוכח נסיבותיו האישיות, המלצות שרות המבחן והסיכויים הטובים לשיקומו. אכן, מקובלת עלינו ההשקפה כי העונש שהושת על המערער נוטה במידה מסוימת לקולה, אולם נוכח הנמקתו של בית המשפט המחוזי לא מצאנו כי הוכחה בפנינו עילה לשנות מגזר-הדין.
הערעור נדחה.
ניתן היום, י"ג בחשון התשע"א (21.10.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט