פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ 3464/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת ע' ארבל
המערער:
אברהם ישעיהו
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בבאר שבע, מיום 30.3.06, בת"פ 8099/03, שניתן על ידי כבוד השופטת ח'
סלוטקי
תאריך הישיבה: י"א באלול
התשס"ו (4.9.06)
בשם המערער: עו"ד אורי
בן נתן
בשם המשיבה: עו"ד ליאנה
מגד
פסק דין
השופט א' א' לוי:
במשך מספר שנים שימש המערער כמנהלה של החברה קדישא באשקלון, והיה במעמד של עובד המועצה הדתית. מתוקף תפקידו היה המערער ממונה על הנעשה בבית העלמין, וסייע לו בכך עובד אחר של המועצה הדתית – משה שרביט.
בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נטען, כי המערער ושרביט גבו כספים עבור רכישת חלקות-קבר בחיים, ובמקום להעבירם למועצה הדתית, הם שלשלו אותם לכיסם. כמו כן, גבו המערער ושותפו כספים ממשפחות נפטרים עבור קבורות יקיריהם במה שמכונה כ"חלקות חריגות", וגם הפעם נטלו את הכספים לעצמם. לבסוף, נטען כי המערער ושותפו שלשלו לכיסם כספים אותם גבו ממשפחה אשר ביקשה לקבור באשקלון נפטר שאינו בן-המקום.
המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הורשע בעבירות שיוחסו לו: קבלת דבר במרמה, גניבה בידי עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים, עבירות לפי סעיפים 415 סיפא, 390 ו-284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בהתאמה). בגין כל אלה גזר בית המשפט המחוזי למערער 15 חודשי מאסר, 6 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננים בסכום של 50,000 ש"ח. כאן המקום להוסיף, כי שרביט נדון ל-21 חודשי מאסר.
העונש אותו גזר בית המשפט המחוזי אינו חמור כלל. המערער עובד ציבור, מעל בכספים שהועברו לידיו מתוקף תפקידו, ובמקום להפקידם בקופת מעבידו, הוא נטל אותם לעצמו. זו התנהגות חמורה בה כרוכה מידה לא מבוטלת של שחיתות, ומפניה יש להרתיע הואיל והיא מערערת את האמון בעובדי הציבור, ומכתימה קהל שלם העושה את מלאכתו נאמנה. לא נעלמו מעינינו אותם נימוקים לקולא שהעלה בפנינו בא-כוח המערער, אולם כל אלה עמדו גם לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי, ולא מצאנו כי בנוסחת האיזון שאימץ נפל פגם.
הערעור נדחה.
המערער יתייצב לריצוי בעונשו ביום כ"ג בתשרי התשס"ז (15.10.06), עד לשעה 11:00, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
ניתן היום, י"א באלול
תשס"ו (4.9.06).
ש ו פ ט ש
ו פ ט ת ש ו פ ט ת