ע"פ 3546/19 רפעת עודה נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של רצח בכוונה תחילה (סעיף 300(א)(2) בצירוף סעיף 301 לחוק העונשין, התשל"ז-1977), נסיון לרצח ועבירות נשק. הוא נדון למאסר עולם בגין עבירת הרצח, שבע שנות מאסר במצטבר בגין נסיון הרצח ופיצויים בסך כולל של 272,000 ש"ח.

2.

הסנגור הגיש ערעור שהתמקד בטענות משפטיות, וכן בהשלכות של תיקון 137 לחוק העונשין (הרפורמה בעבירות ההמתה) על המקרה. בפתח הדיון הודיע הסנגור כי המערער מעוניין להוסיף טענה, והיא שלא הוא ביצע את מעשה הרצח. יצוין כי טענה זו מנוגדת לעמדתו בבית משפט המחוזי, שם היה מיוצג על ידי סנגור אחר.

הסנגור ביקש להתייעץ עם המערער ואפשרנו זאת.

נודה כי דעתנו אינה נוחה מההתנהלות האמורה. תיק זה נקבע מזמן. לדיון היום התייצבו לא רק הצדדים ובאי כוחם, אלא גם המשפחה של נפגע העבירה. הדרך הראויה היא לשמוע את טענות הצדדים היום. ברם, מהצד האחר ולמען הזהירות, וכדי לוודא שהמערער מקבל את יומו בערכאת הערעור – ערעור שניתן לו בזכות – לצערנו נראה אין מנוס אלא לדחות את הדיון. לא ניתן לקיים את הדיון היום גם מפני שהודעת הערעור ועיקרי הטיעון של הסנגור לא התייחסו לטענה החדשה, ובהתאם לכך אף המדינה לא התייחסה לכך בתשובתה לעיקרי הטיעון של המערער. אין אנו מביעים כל עמדה היה ותוגש בקשה להוסיף טענה, אבל נראה שנכון יהיה לאפשר לסנגור ולמערער לשוחח ביניהם כדי לגבש עמדה. היה והסנגור יבקש לתקן את הודעת הערעור ועיקרי הטיעון כפי שהוגשו, עליו להגיש את הבקשה בתוך שלושה שבועות מהיום. אם תוגש בקשה, לא נחליט בה עד לקבלת עמדת המדינה. נראה לנו כי חשוב שהסנגור ישוחח עם המערער וידון אתו בשאלה האם ראוי להגיש בקשה או לא בצורה מסודרת ומאורגנת – לא תוך כדי דיון והפסקות באולם בית המשפט. כאמור, איננו מביעים כל עמדה בעניין זה, מלבד ביחס לעיתוי הבקשה שגרם לביטול דיון. נחליט בעניין לאחר קבלת תגובת המדינה. בשלב זה נסיים את הדיון שנקבע להיום. על המזכירות להעביר את תיק בית משפט לראש ההרכב בתוך חודש מהיום.