פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3549/01 אדם אשואל נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ענישה - מאסר בעבודות שירות והמלצת שירות המבחןערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להרשיע ולגזור מאסר בעבודות שירות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על הרשעתו של צעיר נטול עבר פלילי שהשתתף בחסימת כביש ובהתפרעות לאומנית, ועל גזירת מאסר בעבודות שירות. נקבע כי שיקולי שוויון בענישה מחייבים הרשעה של מעורבים באירוע, וכי אין להסתפק בהמלצת שירות המבחן שמתייחסת רק לנאשם. העונש נמצא בחלקה הנמוך של הסקאלה ולא חמור.

העובדות

המערער, צעיר נטול עבר פלילי, השתתף באירוע של חסימת כביש בצומת כניסה ליישוב, שבו נחסמו כלי רכב ונוסעים ערבים עוכבו ונרגמו באבנים. על פי הסדר טיעון תוקן כתב האישום כך שלא יוחס למערער יידוי אבנים. המערער הודה בעובדות ושירות המבחן המליץ על צו מבחן ללא הרשעה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להרשיע את המערער ולגזור עליו מאסר בעבודות שירות, תחת המלצת שירות המבחן לצו מבחן ללא הרשעה?

הלכות

  1. 1

    שוויון בענישה מחייב שמי מהמעורבים שהובאו לדין יורשע, גם אם לחברו נסיבות אישיות דומות, שכן הרשעת האחד והימנעות מהרשעת חברו תפר את שורת השוויון.

    ״שורת השוויון מחייבת שמי מהם המובאים לדין גם יורשעו בדין.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שירות המבחן רואה רק את נסיבותיו של הנאשם שאותו הוא מתבקש להעריך, ואילו בית המשפט רואה גם את יתר מרכיבי התמונה ושוקל אותם בקביעת העונש.

    ״בית המשפט רואה את הנאשם, אך גם את יתר מרכיביה של התמונה, שמוטל עליו להתחשב בהם בקביעת העונש.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • התקהלות אסורה
  • התפרעות אסורה
  • סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה
  • היזק בזדון
  • הסדר טיעון
  • שירות המבחן
  • צו מבחן ללא הרשעה
  • עבודות שירות
  • שורת השוויון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 3549/01

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופטת ד' ביניש

כבוד

השופט א' ריבלין

המערער

:

אדם

אשואל

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי

בנצרת

מיום 23.4.01 בת"פ 1218/00 שניתן

על-ידי

כבוד השופט ח' גלפז

תאריך הישיבה:

כ' בסיון תשס"א

(11.6.01)

בשם

המערער: עו"ד ת' נסים-שי

בשם

המשיבה: עו"ד א' אינפלד

בשם

שירות המבחן: גב' ב' וייס

פ ס ק - ד י ן

השופט א' מצא :

המערער (יליד 1982) הוא תושב רמת-ישי. ביום 8.10.2000 סמוך לשעה עשר בערב הצטרף המערער למספר צעירים נוספים, שיצאו והתקהלו בצומת הכניסה לרמת-ישי, על אם הדרך שבין מגדל העמק לטבעון. הצעירים חסמו את הכביש כשחלקו של המערער במעשה היה בהנחת צמיגים על ציר התנועה. בהתקרב כלי-רכב לעבר המחסום עיכבו אותם הצעירים וביררו מי היושבים ברכב. מכוניות שהיו בהן נוסעים יהודיים הורשו להמשיך בדרכן, ואילו מכוניות שהיו בהן נוסעים ערבים עוכבו בצומת, הצעירים רגמו אותן באבנים תוך קריאות "מוות לערבים". בשל חלקו במעשים הללו הובא המערער לדין באשמת התקהלות אסורה, התפרעות אסורה, סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה והיזק בזדון. על-פי הסדר טיעון בין המערער לבין התביעה תוקן כתב האישום באופן שלמערער עצמו לא יוחס מעשה של יידוי אבנים, אלא השתתפות רק ביתר המעשים. המערער הודה בעובדות; שירות המבחן המליץ לפני בית המשפט להסתפק בצו מבחן ללא הרשעה, וזאת על רקע גילו הצעיר ועברו הנקי של המערער; ואולם בית המשפט המחוזי החליט להרשיע את המערער בדין וגזר עליו ארבעה חודשי מאסר בעבודת שירות, ושנת מאסר על-תנאי למשך שנתיים. כן ניתן צו מבחן לתקופה של שנה.

הערעור שלפנינו מופנה נגד החלטת בית המשפט המחוזי להרשיע את המערער בדין ולגזור עליו מאסר בעבודת שירות. הסניגורית המלומדת טענה לפנינו כי בנסיבות העניין, בהתחשב בחלקו הקטן יחסית של המערער באירוע ולנוכח גילו הצעיר, עברו הנקי ונתוניו האישיים החיוביים, שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את המלצת שירות המבחן. יצוין, כי לקראת הדיון בערעור הוגש לנו תסקיר משלים מטעם שירות המבחן במסגרתו חזרה קצינת המבחן על ההמלצה שהובאה על-ידה לפני בית המשפט המחוזי.

דין הערעור להידחות. התרחשויות מן הסוג שבו היה מעורב המערער הפכו, למרבה הצער, לתופעה רווחת. המעורבים בהתרחשויות הללו הם, ברוב המקרים, צעירים ונערים; לעתים ערבים ולעתים יהודים. המניע לביצוע העבירות הוא לאומני: ערבים פוגעים במכוניות של יהודים, בשל היותם יהודים: בהקמת מחסומים, ביידוי אבנים וכד'; ואילו נערים יהודים גומלים למכוניות של ערבים באותה מטבע. הנפגעים ממעשים אלה הם עוברי דרך תמימים, הנקלעים שלא בטובתם למחסום שכזה ונפגעים, לרוב ברכוש ולעתים אף בנפש. ידה של המשטרה קצרה מללכוד ולהביא לדין את כל המעורבים במעשי הבריונות הללו. הענשת המעורבים המובאים לדין צריכה לשאת מסר מרתיע ביחס לכלל הציבור, ערבים ויהודים כאחד.

המערער הוא אכן איש צעיר, בעל עבר נקי ונתונים חיוביים. אלא שרוב המעורבים בתגרות מהסוג הזה הם אנשים צעירים, שרבים רבים מתוכם הם בעלי עבר נקי ונתונים אישיים חיוביים. שורת השוויון מחייבת שמי מהם המובאים לדין גם יורשעו בדין. הרשעת האחד והימנעות מהרשעת חברו תפר את שורת השוויון (ע"פ 2513/96, 3467 מ"י נ' שמש , פ"ד נ(3) 682, 683).

העונש שנגזר על המערער רחוק מלהיות חמור. במידרג העונשים המקובלים למעשים מן הסוג הזה מצוי הוא בחלקה הנמוך של הסקאלה. איננו מתעלמים מהמלצת שירות המבחן; אלא ששירות המבחן רואה - כפי שאמנם חובתו לראות - רק את נסיבותיו של הנאשם שאותו הוא מתבקש להעריך. בית המשפט רואה את הנאשם, אך גם את יתר מרכיביה של התמונה, שמוטל עליו להתחשב בהם בקביעת העונש.

הערעור נדחה. על המערער להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות, לשם ביצוע העונש שהוטל עליו, ביום 17.6.01 עד השעה 10:00 .

ניתן היום, כ' בסיון תשס"א (11.6.01).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 2513/96

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • ע"פ 3596/11פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 7211/04מדינת ישראל נ. פלוניפסק-דין

הלכות

  1. 1שוויון בענישה מחייב שמי מהמעורבים שהובאו לדין יורשע, גם אם לחברו נסיבות אישיות דומות, שכן הרשעת האחד והימנעות מהרשעת חברו תפר את שורת השוויון.
  2. 2שירות המבחן רואה רק את נסיבותיו של הנאשם שאותו הוא מתבקש להעריך, ואילו בית המשפט רואה גם את יתר מרכיבי התמונה ושוקל אותם בקביעת העונש.