ע"פ 355/10 אחמד חלילה נ. מדינת ישראל

1.

המערער 1 (להלן: אחמד), הינו בעל עסק לביצוע עבודות בנייה, והוא גם בעליו של רכב המשמש כמשאבת בטון (להלן: הרכב). מערערים 2 ו-3 (להלן: חליל ושאוקי), הנם בניו של אחמד ועובדים עמו בעסקו. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי לצורך הטיפול ברכב לא הסתייעו המערערים במוסך מורשה, ובחרו לעשות זאת בעצמם על אף שאין להם הכשרה לכך.

בתאריך 2.2.06 נהג בנו האחר של אחמד – פיסל חלילה, ברכב מכיוון רמת ישי לנהלל, ובשלב כלשהו סטה שמאלה אל הנתיב הנגדי, והתנגש ברכב שבא ממול ובו נהג שרון אוחנה ז"ל (להלן: המנוח). בהמשך התדרדר הרכב לשדה שמעבר לשוליים השמאליים, כשהוא גורר עמו את הרכב האחר בו פגע. כתוצאה מהתאונה נהרג המנוח ושני כלי הרכב ניזוקו.

2.

המשיבה טענה כי התאונה נגרמה עקב נהיגה רשלנית של פיסל, וכן עקב ליקויים בטיחותיים שנתגלו בדיעבד ברכב בו נהג, היינו, תופי הבלימה שבשני הגלגלים הקדמיים היו סדוקים, והרפידות היו שחוקות לחלוטין. נוכח כל אלה יוחסו למערערים עבירות הריגה, גרימת חבלה לאדם ולרכוש ברשלנות, הסעת רכב לא תקין ואי-תקינות בלמים ברכב. לפיסל יוחסו עבירות נוספות - מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב, נהיגת רכב לא תקין וסטייה מנתיב נסיעה. לשלושה המערערים שבפני יוחסו גם עבירות של הסעת רכב מסוכן וחובת ממונה על דבר שיש בו סכנה. בתום שמיעתן של ראיות הצדדים הרשיע בית המשפט המחוזי את המערערים בעבירות שיוחסו להם, תוך שבית המשפט נמנע מלהרשיעם בעבירת הריגה, ותחתה באה עבירה של גרימת מוות ברשלנות. בהמשך, נדון פיסל לשלושה-עשר חודשי מאסר, מאסר על-תנאי, קנס, והוא נפסל מלהחזיק ברישיון במשך תשע שנים. אחמד נדון לשניים-עשר חודשים מאסר על-תנאי, קנס וחמש שנות פסילה. חליל ושאוקי נדונו לששה חודשי מאסר על דרך של עבודות שירות, מאסר על-תנאי, קנס ופסילה במשך חמש שנים.

3.

המערערים, שלא השלימו עם הרשעתם, הגישו ערעור לבית משפט זה, ובד בבד הם עותרים לעכב את ביצוע העונש. המחלוקת בין הצדדים הצטמצמה לרכיב הפסילה בלבד, הואיל והמשיבה הסכימה כי הנשיאה במאסר תידחה עד למתן פסק הדין בערעור.

4.

אין בידי להיעתר לבקשה. על-פי ממצאיו של בית המשפט המחוזי כפי שהם עולים מהכרעת הדין, הוכח בפניו כדבעי כי במערכת הבלימה של רכב-המשאבה נתגלו ליקויים חמורים, ואלה מנעו שליטה של הנהג ברכב. אולם ליקויים אלה לא עמדו לבדם, הואיל ואליהם נלוותה רשלנות של פיסל אשר לא האט את מהירות נסיעתו, עד שהיה נאלץ לבלום בלימת פתע כדי שלא לפגוע ברכב שנסע לפניו. מעשה אחרון זה בצרוף הליקויים שנתגלו במערכת הבלימה, הם שגרמו לסטיית הרכב לנתיב הנגדי, ולפגיעה הקטלנית שגרמה למותו של המנוח.

העולה מהאמור, כי עניין לנו עם הכרעות בשאלות של עובדה, והכרעה מסוג זה מציבה בפני המבקש לערער עליה משוכה שאינה פשוטה כלל ועיקר. אם תוסיף לכך את תוצאת התאונה, ועברם של העוררים בעבירות תעבורה, אינני סבור כי הוכחה בפני עילה המצדיקה את עיכוב עונש הפסילה, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה. כאמור, ביצועו של רכיב המאסר יידחה עד למתן פסק הדין בערעור.