פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 358/09 אפרים מסילטי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בדרישת נכס בכח לאחר שתקף אשה עם שותף כדי לקחת את ארנקה, ונגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בהסדר טיעון. בית המשפט העליון דחה את הערעור על העונש, וקבע כי הסכמת המערער להסדר כמוה כאישור שהעונש מצוי במתחם הסבירות. נשקל כי הודאתו וחיסכון הזמן כבר ניתנו משקל בערכאה הראשונה.

העובדות

המערער ושותף הזמינו אשה העוסקת בעיסוי לדירה באילת, ותקפו אותה כדי לקחת את ארנקה. במהלך המאבק נפלה המתלוננת ונחבלה, והשניים נמלטו. המערער הודה בעובדות והורשע בדרישת נכס בכח, ונגזרו עליו שמונה חודשי מאסר ופיצוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להקל בעונשו של המערער שהורשע בדרישת נכס בכח לאחר הסדר טיעון?

הלכות

  1. 1

    הסכמת הנאשם להסדר טיעון כמוה כאישור לכך שהעונש שנגזר מצוי במתחם הסבירות

    ״הסכמתו של המערער להסדר זה, כמוה כאישור לכך שהעונש לו עתרה המשיבה, וממילא זה שנגזר בפועל, מצוי במתחם הסבירות.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הודאה וחיסכון בזמן שיפוט הם שיקולים לקולא שבית המשפט המחוזי כבר שקל, ואין מקום להקל מעבר לכך

    ״אכן, המערער הודה וחסך מזמנו של בית המשפט, אולם לעניין זה כמו גם לשיקולים האחרים לקולא, נתן בית המשפט המחוזי את דעתו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דרישת נכס בכח
  • מתחם הסבירות
  • מאסר על-תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

358/09

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט י' דנציגר

המערער:

אפרים מסילטי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בבאר-שבע, מיום 30.11.08, בת.פ. 8135/07, שניתן על ידי כבוד השופטת רחל

ברקאי

תאריך הישיבה:

כ"ו בניסן התשס"ט

(20.04.09)

בשם המערער:

עו"ד קרדונר רוני

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן למבוגרים

עו"ד רחל זוארץ-לוי

גב' ברכה ויס

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

המערער ואחר (עידן עמר), הזמינו בחודש אפריל 2007, בשעת לילה מאוחרת, אשה העוסקת בעיסוי להגיע לדירה כלשהי באילת. משהגיעה, ועמר הוביל אותה לדירה, תקף אותה המערער מאחור והחל למשוך את הארנק שנשאה עמה. במהלך המאבק נפלה המתלוננת על המדרגות ונחבלה, ואז נמלטו המערער ושותפו מהזירה כשבידיהם הארנק. בהמשך, נסעה המתלוננת במונית בניסיון לאתר את תוקפיה, ומשהבחינה בהם ניגש נהג המונית למערער, אולם זה נמלט בעוד שעמר הסתגר בביתו.

המערער הודה בעובדות האמורות, ובית המשפט הרשיעו בעבירה של דרישת נכס בכח, לפי סעיף 404 לחוק העונשין. על כך הוא נדון לשמונה חודשי מאסר, שישה חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לשלם למתלוננת פיצוי בסכום של 1000 ש"ח.

הערעור מופנה כנגד העונש.

העונש שהושת על המערער היה בעקבות הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, ובמסגרתו הגבילה המשיבה את עתירתה ל-12 חודשי מאסר, בעוד שהמערער היה רשאי לטעון לעונש כהבנתו. הסכמתו של המערער להסדר זה, כמוה כאישור לכך שהעונש לו עתרה המשיבה, וממילא זה שנגזר בפועל, מצוי במתחם הסבירות. כך או כך, גם לאחר שנתנו את דעתנו לטיעונו של בא-כוח המערער, לא ראינו מקום להקל עם שולחו מעבר למה שעשתה הערכאה הראשונה. המערער חטא במעשה חמור, כאשר תקף עם אחר אשה כדי ליטול ממנה את רכושה. אכן, המערער הודה וחסך מזמנו של בית המשפט, אולם לעניין זה כמו גם לשיקולים האחרים לקולא, נתן בית המשפט המחוזי את דעתו, ולא מצאנו רכיב כלשהו של חומרה בתוצאה אליה הגיע.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לשאת בעונשו, במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ביום ט"ז באייר התשס"ט (10.5.09), עד לשעה 10:00.

ניתן היום, כ"ו בניסן התשס"ט

(20.04.09)

.

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הסכמת הנאשם להסדר טיעון כמוה כאישור לכך שהעונש שנגזר מצוי במתחם הסבירות
  2. 2הודאה וחיסכון בזמן שיפוט הם שיקולים לקולא שבית המשפט המחוזי כבר שקל, ואין מקום להקל מעבר לכך