ע"פ 3586/13 יקה יוסף נ. מדינת ישראל

א.

המערער – כיום בן 51 – הועמד לדין כמבצע בצוותא עבירת שוד בנסיבות מחמירות, בו נשדדה אשה קשישה בביתה (את השוד בפועל ביצע חברו הנאשם האחר בעוד המערער מאבטח אותו); וכן בעבירת קשר לביצוע פשע, שעניינה שלוש הזדמנויות שבהן קשר עם הנאשם האחר לשדוד, אנשים היוצאים ממוסדות כאלה ואחרים ובידם כסף מזומן, אך הקשר לא התממש. הוא הורשע בעקבות הודאתו בהסדר טיעון, בו הודגש כי לא ידע על השימוש שיעשה חברו בגז מדמיע. שוד הקשישה אירע ב-5.6.11. גזר הדין ניתן ב-8.5.13 ולאורך התקופה עבר המערער, במעקב בית המשפט, תהליך גמילה ושיקום, שחלה בו התקדמות אך לא הסתיים. למערער – מכור מזה שנים רבות לסמים – עבר פלילי בעבירות רכוש וסמים, אך לא אלימות. ושירות המבחן המליץ בבית המשפט קמא על ענישה מקלה, עד לעבודות שירות.

ב.

בית המשפט קמא נדרש לחומרת העבירה מזה ולנסיבות האישיות של המערער מזה, לרבות רצונו לסיים את הפרק הפלילי בחייו. המערער נדון בסופו של יום ל-54 חודשי מאסר, וכן הופעל במצטבר מאסר על תנאי בן חמישה חודשים, ובסך הכל 59 חודשים. כן הושתו מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. שותפו של המערער שהוא בעל עבר נקי אך היה המבצע בפועל, נדון – במובן המאסר בפועל – ל-54 חודשים.

ג.

בערעור ובפנינו טען סניגורו תוך הטעמת מאמצי השיקום, וכן הפנה למקרים אחרים שבהם נפסק עונש נמוך מזה. כן ציין את מצבו הרפואי של המערער הסובל מחולאים שונים. באת כוח המדינה הטעימה את חומרת העבירות, פגיעה בקשישים. נציגת שירות המבחן עמדה, בהמשך לתסקיר משלים, על התרשמות השירות מרצונו של המערער להשתקם.

ד.

לא בקלות החלטנו להקל עם המערער במידה מסוימת. אין צורך להכביר מלים על הנבזות והשפלות שבשוד קשישים, וגם אם המערער "רק" איבטח, וגם לא ידע על כוונת שותפו לשימוש בגז מדמיע – עדיין מדובר – כטענת המדינה – בעבירה הראויה למאסר משמעותי, אף אם הוא ראשון בחייו של המערער. מחובתם של בתי המשפט להגן על קשישים. לעניין זה שותפים אנו לגישת בית המשפט קמא. ואולם, נוכח גילו של המערער, מצבו הרפואי (אף כי שירות בתי הסוהר ערוך ככלל לטפל כראוי), ובמיוחד גישת שירות המבחן לעניין הפן השיקומי, החלטנו – כדי לעודד את המערער להתמיד במאמצי שיקום – להעמיד את העונש הכולל על 50 חודשים (במקום 59). שאר חלקי העונש בעינם (הקנס והפיצוי שולמו), ואנו מקוים כי המערער אכן ינצל את תקופת מאסרו לקדם את שיקומו כדי שבהשתחררו, בשנות החמישים לחייו, יזכור את שירו של יהודה הלוי "התרדוף נערוּת (מעשי נערות) אחר חמישים...". הערעור מתקבל איפוא לפי האמור.