ע"פ 3595/99 עווני קרקש נ. מדינת ישראל

העורר נשפט בבית משפט השלום בירושלים בעבירה של פריצת רכב בכוונה לגנוב מתוכו למאסר של 30 חודשים, מהם 21 חודשים לריצוי בפועל והיתר על תנאי. כן הופעל נגדו עונש מאסר על תנאי של 6 חודשים, מחציתם חופף ומחציתם מצטבר. העורר הספיק לרצות 3 חודשים במעצר לפני משפטו, כך שבסה"כ נותרו לו היום, על-פי גזר הדין של בית משפט השלום, 21 חודשי מאסר לריצוי בפועל. הוא הגיש ערעור על חומרת גזר הדין לבית המשפט המחוזי, ויחד עם הערעור ביקש גם לדחות את העונש עד לסיום הדיון בערעור. בקשתו נדחתה על ידי כבוד השופטת ר' אור.

לא השתכנעתי, שנפלה טעות כלשהי בהחלטתה של השופטת הנכבדה. כל נימוקיה נראים לי. אוסיף רק זאת, שגם אם העורר יזכה בהמתקה מסויימת של עונשו, אין כרגע בסיס להנחה, שהעונש שיקבל לא יכלול גם מרכיב של מאסר בפועל. יתכן שדבר כזה יקרה בסופו של דבר, אבל האפשרות הזאת אינה נימוק מספיק כדי לדחות ביצוע עונש, מה גם שחלקו הוא מאסר על תנאי שהופעל. יש לקוות שהערעור בבית המשפט המחוזי יישמע בתוך זמן כזה, שאם בית המשפט ישתכנע שיש מקום להמתיק את העונש יוותר לו עוד זמן מספיק לעשות זאת.

הערר נדחה. העורר יתייצב לריצוי עונשו ביום א' 6.6.99 עד השעה 12:00 בצהרים בבית המעצר המחוזי בירושלים. עד למועד התייצבותו של העורר לביצוע המאסר, יעמדו בעינם תנאי הערובה שבהם שוחרר.