ע"פ 3609/05 שלמה סמיונוב נ. מדינת ישראל

המישנה לנשיא מ' חשין:

המערערים ואחרים הורשעו בבית-המשפט המחוזי בנצרת, על-פי הודאתם שניתנה לאחר הסדר-טיעון, בעבירות אלו: המערער בע"פ 5605/05 (ביטון) הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, והמערערים בע"פ 3609/05 (סמיונוב) ובע"פ 4095/05 (אבוקסיס) הורשעו בעבירה של סיוע להחזקת סם שלא לצריכה עצמית בלבד. באותו הסדר-טיעון הוסכם כי העונש שהתביעה תעתור לו בעניינו של ביטון יהיה 30 חודשי מאסר בפועל (בניכוי תקופת המעצר), ואילו בעניינם של סמיונוב ואבוקסיס תעתור התביעה "לעונש בהתאם להוראות הדין המתייחס לסיוע". כן הוסכם כי המאסרים שתדרוש התביעה יהיו בכל מקרה חופפים למאסרים על-תנאי שיופעלו, אם יופעלו מאסרים על-תנאי. כן הוסכם על חילוטי מכוניות.

לאחר שמיעת טיעונים ביחס לעונש גזר בית-המשפט על המערערים עונשים אלה: עונשו של ביטון נקבע ל-48 חודשי מאסר, מתוכם 24 חודשים לריצוי בפועל (בניכוי תקופת המעצר) והיתרה על-תנאי. כן נגזר על ביטון קנס בסך 10,000 ש"ח. אשר לסמיונוב, עונשו נגזר ל-24 חודשי מאסר, מהם 12 חודשים לריצוי בפועל (בניכוי תקופת המעצר) והיתרה על-תנאי. כן נדון סמיונוב לתשלום קנס בסך 6,000 ש"ח. אבוקסיס נדון לעונש מאסר בן-24 חודשים, מתוכם 12 חודשים בפועל (בניכוי תקופת המעצר) והיתרה על-תנאי. כן הופעל נגדו מאסר על-תנאי בן 18 חודשים באורח חופף ו-6,000 ש"ח קנס. הערעורים שלפנינו ערעורים הם על גזרי-הדין בלבד.

בא-כוחו של סמיונוב טען לפנינו כי נגרם למרשו עוול בשל פגיעה בעקרון אחידות הענישה. הנה-כי-כן חרף זאת שלא היה תלוי ועומד נגדו מאסר על-תנאי, בכל-זאת נגזר עליו עונש מאסר זהה לעונש שנגזר על אבוקסיס שנגדו היה תלוי ועומד עונש מאסר על-תנאי. כן הוסיף עורך-דין יפתח וטען כי עברו של מרשו אינו מכביד וכי זו לו הפעם הראשונה שהוא נידון למאסר בפועל. עתירתו של עורך-דין יפתח היתה כי מרשו לא יישלח לכלא וכי תחת עונש מאסר בפועל ייגזר עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. בהקשר זה הוסיף עורך-דין יפתח והצביע על-כך שעברו למעלה משנתיים מאז ביצוע העבירה, כי למרשו ילדים קטנים, וכי אין זה צדק כי לאחר שהיה בחופש בזמן כה רב, יוחזר עתה לכלא.

באת-כוחו של אבוקסיס, עורכת-דין אולמן, החלה טוענת לפנינו, אך לאחר שהסבנו תשומת-ליבה כי הלכה למעשה לא הוטל על מרשה כל עונש שהוא - הואיל ו-12 חודשים שנגזרו עליו נבלעו ב-18 חודשים מאסר על-תנאי - הודיעתנו כי אין היא עוד עומדת על הערעור.

באת-כוחו של ביטון, עורכת-דין שפריר, עמדה, בעיקר, על עונש הקנס שנגזר על מרשה, בטוענה כי בהסדר הטיעון לא דובר כלל על קנס, וכי בהיות מרשה חסר אמצעים לחלוטין פירוש הותרת הקנס על כנו הוא כי יהא עליו להיכלא למאה ימים נוספים אשר נקבעו כמאסר תחת הקנס, אם לא ישולם.

שקלנו את טיעוניהם של באי-כוח בעלי-הדין, ולדעתנו יש ונכון לדחות את ערעוריהם של סמיונוב ושל אבוקסיס. אם לא הזכרנו עד כה את תוכנו של האישום, נאמר עתה כי המדובר היה ב-30 ק"ג חשיש אשר בעניינם הורשעו המערערים שלפנינו. הכל יסכימו, כך יש להניח, כי העונשים שנגזרו על המערערים עונשים קלים הם ביחס לעונשים שניתן היה להטיל עליהם, לא כל שכן שבית-המשפט לא מיצה את העונש שהתביעה עתרה לו במסגרת הסדר הטיעון. אשר לטענתו של עורך-דין יפתח בנושא אחידות הענישה נאמר אך זאת, כי עונשים שגוזר בית-המשפט אינם נמדדים במאזניים אלקטרוניים, וכי בשים-לב לקולת העונש אין מקום כי בית-משפט שלערעור יתערב בעונש שנגזר על מרשו. אשר לעונש הקנס שנגזר על ביטון, נכון הוא כי בהסדר הטיעון לא דובר כלל על קנס, וכי בעת שהמדינה עתרה להטלת קנס על ביטון טענה באת-כוחו מפורשות נגד הטלת הקנס, ובאת-כוח המדינה הסכימה כי על-פי הסדר הטיעון לא נקבע כי יוטל קנס על הנאשמים. למיצער ניתן לומר כי נפלה אי הבנה בין התביעה לבין באת-כוחו של ביטון, ובנסיבות העניין, לרבות אוזלת כוחו של ביטון לשלם את הקנס, אנו מחליטים לבטל את עונש הקנס שנגזר עליו.

סוף דבר, אנו מחליטים לדחות את ערעוריהם של אבוקסיס וסמיונוב, ואשר לביטון אנו מחליטים לבטל את עונש הקנס שנגזר עליו.

סמיונוב ואבוקסיס יתייצבו לריצוי עונשם במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בנצרת, ביום 26.10.05. עד השעה 11:00 בבוקר. הערבויות הקיימות תמשכנה לעמוד בתוקף עד להתייצבותם לריצוי עונשם כאמור.

היום, ד' באלול תשס"ה (8.9.2005).

המישנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

05036090_G03.doc

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il