ע"פ 3620-24 ע"פ 3620-24

1.המערער שלפנינו, כבן 19 במועד ביצוע העבירות, הורשע במספר עבירות על פי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, ובמספר עבירות על פי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ובין היתר, בשתי עבירות התפרעות לפי סעיף 152 לחוק, מעשה פזיזות ורשלנות בצוותא לפי סעיף 338(א)(3) וסעיף 39 לחוק; ניסיון היזק בזדון לפי סעיף 452 וסעיף 25 לחוק; ניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות לפי סעיף 247(1), (2) ו-(3) וסעיף 25 לחוק.

עבירות אלה צבר המערער בגין השתתפותו באירועי הפרות סדר קשים ורבים בשכונת עיסוויה בירושלים, שכוונו כלפי כוחות הביטחון. כל זאת, במסגרת התארגנות מסודרת בשכונה שבמסגרתה השתתף המערער באירועים של יידוי אבנים, ירי זיקוקים והשלכת עשרות בקבוקי תבערה שהוכנו מראש. כך, באחד האירועים, נעמדו חברי החוליה סמוך לחומת בית החולים הדסה הר הצופים וכל אחד מהם החל להשליך בקבוקי תבערה לשטח בית החולים, וגם המערער השליך בקבוק תבערה אשר פגע בחומת בית החולים, נדלק וכבה לאחר מכן. משהגיעו כוחות הביטחון למקום, החלו חברי החוליה, וביניהם המערער, ליידות לעברם עשרות בקבוקי תבערה, לירות זיקוקים וליידות אבנים.

2.בית המשפט קמא השית על המערער מאסר בפועל למשך ארבעים וארבעה חודשים והפעיל מאסר מותנה של שישה חודשים, מתוכם ארבעה חודשים במצטבר לעונש המאסר בפועל וחודשיים בחופף, כך שסך כל תקופת המאסר בפועל הועמדה על ארבעים ושמונה חודשים.

3.על קולת העונש הוגש ערעור המדינה שלפנינו.

4.לאחר ששמענו טיעוני הצדדים מצאנו כי לאור העונשים שנגזרו בפסק דינו של בית משפט זה בע"פ 8114/22 מדינת ישראל נ' ראזם (30.1.2023), שהתייחס לאירועים מושא הערעור שלפנינו, ובהינתן עברו הפלילי של המערער, יש להחמיר בעונשו של המערער.

מאחר שאין דרכה של ערכאת ערעור למצות את העונש, מצאנו להעמיד את עונשו של המערער על 56 חודשים בגין העבירות בהן הורשע חלף 44 חודשים שנגזרו עליו על ידי בית המשפט קמא. בצירוף המאסר המותנה בחופף ובמצטבר כפי שעשה בית המשפט קמא, תקופת המאסר הכוללת תעמוד אפוא על 60 חודשים החל מיום מעצרו של המערער. יתר הוראות גזר הדין ייוותרו על כנן.