פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3683/03 עאהד רשק נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · אחידות בענישה בין נאשמים בשוד בחבורהערעור על גזר דין בגין שוד בחבורה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער ושלושה נאשמים הורשעו בשוד בחבורה ונידונו ל-42 חודשי מאסר, מתוכם 30 לריצוי בפועל. בית המשפט העליון דחה את טענת המערער לאבחנה לקולא לעומת חבריו, בשל עברם הפלילי ובשל העונש שנגזר על נאשם אחר, מאחר שכולם היו בני גיל דומה ותכננו את השוד יחד ללא חלק מכריע של מי מהם. הערעור נדחה.

העובדות

המערער ושלושה אחרים הורשעו על פי הודאתם בביצוע שוד בחבורה לפי סעיף 402 ב לחוק העונשין. נאשם נוסף שהורשע בגניבה וסיוע לשוד בהסדר טיעון נידון לעונש חמור יותר. בית המשפט המחוזי גזר על המערער ועל שלושת האחרים 42 חודשי מאסר, מתוכם 30 לריצוי בפועל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להבחין בעונשו של המערער לעומת נאשמים אחרים שהורשעו עמו בשוד בחבורה, בשל עברם הפלילי וגילו?

הלכות

  1. 1

    אין מקום להבחין בין הנאשמים שהורשעו בשוד בחבורה כאשר לא נמצא טעם מבורר לכך ולא ניתן לייחס לאחד מהם חלק מכריע יותר במעשים.

    ״לא מצאנו טעם מבורר המצדיק אבחנה בין המערער ובין חבריו הנאשמים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש להציב נאשמים בני גיל דומה שתכננו את המעשה בצוותא בשורה אחת לעניין העונש.

    ״נאשמים אלה הנם בני אותו גיל, כמעט, ובטרם ביצעו את השוד תכננו את מהלכיהם בצוותא, כשוד בחבורה, בלא שניתן לייחס למי מהם חלק מכריע יותר במעשים שבוצעו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שוד בחבורה
  • עבר פלילי
  • הסדר טיעון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

3683/03

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת א' חיות

המערער:

עאהד רשק

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 3086/02 מיום

2.3.03 שניתן על ידי כבוד השופט י' ענבר

תאריך הישיבה:

ה' באב התשס"ג

(03.08.03)

בשם המערער:

עו"ד שאמא איכלאס

בשם המשיבה:

עו"ד נעמי גרנות

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.המערער ושלושה אחרים הורשעו על-פי הודאתם בביצוע שוד בחבורה, עבירה לפי סעיף 402 ב לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. נאשם נוסף באותה פרשה (להלן: "חאלד" ), הועמד לדין בנפרד והורשע בעבירות של גניבה וסיוע לשוד בלבד, על-פי הסדר טיעון שהושג בינו ובין המשיבה. מעשה השוד שבו הורשעו המערער וחבריו הנו חמור ומכוער. החבורה הגיעה, לאחר תכנון מוקדם, לדירה בה עבד המתלונן, שהנו עובד זר, התחזו כשוטרים ולאחר שכפתו את ידיו ורגליו בסדין וסתמו את פיו באמצעות מטפחת, גנבו מן הדירה 300 דולר במזומן, סכום נוסף בשקלים, שעונים, תכשיטי זהב וכרטיסי חיוג לטלפון. קודם לאותה התרחשות הגיעו חאלד, שהתיידד עם המתלונן, ונאשם נוסף לדירה יחד עם המתלונן. לאחר שהמתלונן הבחין כי חאלד גנב מחדרו סכום כסף במזומן ותכשיט, דרש ממנו ומן הנאשם הנוסף לעזוב את הדירה. או אז התקשרו הנאשם הנוסף וחאלד אל הנאשמים האחרים, וביניהם המערער, באמתלה של הזמנת מונית והנאשמים האחרים, שהמתינו ברכב, באו לדירה וביצעו את השוד המתואר לעיל.

בגין מעשים אלה, גזר בית-המשפט על המערער ועל שלושה הנאשמים הנוספים, שהורשעו עמו, ארבעים ושניים חודשי מאסר, מתוכם שלושים חודשים לריצוי בפועל והיתר על תנאי. על חאלד שעמד, כאמור, לדין בנפרד נגזרו ארבעים ושמונה חודשי מאסר, מתוכם שלושים ושלושה חודשים בפועל, והיתר על תנאי.

2.בערעור שלפנינו מלינה באת-כוח המערער על כך, שבית-המשפט לא הבחין בין המערער לבין שלושה הנאשמים האחרים, שהורשעו יחד עמו, למרות שלנאשמים אלה, בניגוד למערער, עבר פלילי מכביד וכנגד אחד מהם אף הופעל מאסר מותנה במצטבר. כמו-כן, הדגישה באת-כוח המערער, בטיעוניה, את גילו הצעיר של המערער ואת העובדה שחאלד, שהנו מבוגר מהמערער בשנים רבות, ואף יזם את המעשה כולו, נידון לעונש זהה כמעט לזה אשר הוטל על המערער.

3.לא מצאנו טעם מבורר המצדיק אבחנה בין המערער ובין חבריו הנאשמים. בית-משפט קמא בחן באופן יסודי ומפורט את הנסיבות ואת הנתונים האישיים הנוגעים לכל אחד מן הנאשמים, ובכללם המערער וכן הביא בחשבון שיקוליו את העונש שנגזר על חאלד. בצדק הציב בית-משפט קמא את ארבעה הנאשמים, ובכללם המערער, בשורה אחת לעניין העונש שגזר עליהם בגין השוד. נאשמים אלה הנם בני אותו גיל, כמעט, ובטרם ביצעו את השוד תכננו את מהלכיהם בצוותא, כשוד בחבורה, בלא שניתן לייחס למי מהם חלק מכריע יותר במעשים שבוצעו.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ה' אב, תשס"ג

(03.08.03).

ש ו פ ט ת ש ו פ

ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין מקום להבחין בין הנאשמים שהורשעו בשוד בחבורה כאשר לא נמצא טעם מבורר לכך ולא ניתן לייחס לאחד מהם חלק מכריע יותר במעשים.
  2. 2יש להציב נאשמים בני גיל דומה שתכננו את המעשה בצוותא בשורה אחת לעניין העונש.