פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3695/08 אהובה תומר נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · פסילת שופט מלדון בתיקערעור על החלטת בית משפט השלום בבקשת פסילה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל את הערעור, בהסכמת בא-כוח המשיבה. השופטת נעתרה לבקשת פסילה למרות שקבעה כי אין חשש ממשי למשוא פנים. נקבע כי הישיבה בדין היא חובה, וכי כעס על עמדת התובע אינו עילה לפסילה.

העובדות

בדיון השני ביקש התובע מהשופטת לפסול עצמה מלדון בתיק בשל היכרות לשעבר עם אחת המערערות במקום עבודתה לפני 13 שנה. השופטת קבעה כי לא היה חשש ממשי או בדל חשש למשוא פנים, ובכל זאת נעתרה לבקשה. בא-כוח המאשימה חזר בו מעמדת התביעה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם השופט רשאי לפסול את עצמו מלדון בתיק כאשר אין חשש ממשי למשוא פנים?

הלכות

  1. 1

    הישיבה בדין היא חובה על השופט, והוא אינו רשאי לפטור עצמו מכך אלא אם קיים חשש ממשי למשוא פנים.

    ״כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו כי הישיבה בדין היא בגדר חובה על השופט, אלא אם כן הוא מנוע״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • משוא פנים
  • חשש ממשי
  • היכרות
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

3695/08

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

המערערים:

1. אהובה תומר

2. דני רוזן

נ ג ד

המשיבה:

הועדה המקומית לתכנון ובניה

ערעור על החלטה בבקשה לפסילת שופט שניתנה בבית משפט השלום קריות בתיק עמק

319/07 מיום 17.4.08

על-ידי כבוד השופטת

א' קנטור

בשם המערערת 1:

עו"ד פיני זינגר

בשם המערער 2:

בעצמו

בשם המשיבה:

עו"ד יאיר חמודות

פסק-דין

בהסכמת בא-כוח המשיבה הערעור מתקבל שכן בא-כוח המאשימה חזר בו מעמדת התביעה בהליך שבפני בית משפט השלום; יודגש כי בהליך שהתקיים בפני בית המשפט קמא, ביקש התובע בדיון השני שהתקיים בפני השופטת, כי תפסול עצמה מלדון בתיק; לאחר שבדיון הראשון שהתקיים בפני השופטת הודיע התובע במפורש כי אינו רואה מניעה שהשופטת תדון בתיק רק משום ההיכרות שהיתה לה במקום עבודתה לפני 13 שנה עם המערערת 1, אותה לא פגשה – כאמור בהחלטתה – מאז ועד לדיון. השופטת נעתרה לבקשת הפסילה אף-על-פי שקבעה באופן נחרץ וברור כי לדעתה לא היה כל חשש ממשי למשוא פנים מצידה כלפי המערערת 1 ואף לא חשש בעלמא, דהיינו לא היה בדל חשש.

בנסיבות אלה לא היה מקום לפסילה העצמית של השופטת שכן כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו כי הישיבה בדין היא בגדר חובה על השופט, אלא אם כן הוא מנוע מהטעמים של חשש ממשי למשוא פנים; ואם לא כן, אין הוא יכול לפטור עצמו מלישב בדין. ניכר בהחלטת השופטת כי נעתרה לבקשת הפסילה, רק מחמת כעסה על עמדת התובע. אכן עמדתו של התובע בפרשה היתה בלתי ראויה בנסיבות העניין, אך אין בכך כדי לשחרר את בית המשפט מישיבתו בדין.

אשר על כן הערעור מתקבל בהסכמת בא-כוח המשיבה.

ניתן היום, כ"ג באייר התשס"ח (28.5.2008), במעמד

באי-כח הצדדים.

ה נ ש י א ה

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הישיבה בדין היא חובה על השופט, והוא אינו רשאי לפטור עצמו מכך אלא אם קיים חשש ממשי למשוא פנים.