ע"פ 3699/01 חאפד' מוקבל נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר:

המערער, על-יסוד הודאתו בעסקת-טיעון, הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים, בהסעת תושבי שטחים לישראל בידיעה שאין בידיהם אישור שהייה כדין, וכן בסיוע לגניבת רכב. על המערער נגזרו 16 חודשי מאסר, מתוכם שנה אחת לריצוי בפועל, והיתרה על-תנאי.

הערעור מופנה כלפי חומרת העונש.

הסניגור הטעים כי בית-המשפט המחוזי החמיר עם המערער יותר מאשר ביקשה התביעה, שבטיעוניה הציעה לגזור עליו מספר חודשי מאסר בלבד. עוד נטען, כי המערער הינו צעיר בן 19, שאך לאחרונה סיים את לימודיו בבית-ספר התיכון, וכי עברו נקי.

שירות המבחן, שבבית-המשפט המחוזי לא נקט עמדה בעניינו של המערער, הציע לנו היום, לאחר מחשבה שנייה, להטיל עליו מאסר בעבודות שירות, וכן הסכים באותה תקופה לפקח עליו. המדינה, עם זאת, מבקשת לדחות את הערעור מטעמי בית-המשפט המחוזי, שלדעתה גזר על המערער עונש התואם את חומרת העבירות שביצע.

נראה לנו כי כאשר מדובר באדם צעיר בעל עבר נקי, ובסוג העבירות שעבר, ראוי הוא לנקוט, ככל הניתן, בגישה טיפולית, ולא למהר לשלחו לכלא. עמדת שירות-המבחן שבפנינו נראית לנו. אנו מקבלים, איפוא, את הערעור, מבטלים את גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי, ומעמידים את עונשו של המערער על 10 חודשי מאסר, מתוכם שישה חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי.

אנו שוקלים להורות על ריצוי המאסר בעבודות-שירות, והממונה על עבודות-השירות מתבקש להעביר לנו חוות-דעת בתוך 30 יום מהיום.

עם קבלת חוות-דעת הממונה על עבודות-השירות, נשלים את פסק-דיננו ללא טיעון נוסף.

התנאי, כפי שנקבע בבית-המשפט המחוזי, יישאר בעינו.