ע"פ 371/10 לובאני מהראן נ. מדינת ישראל

על המערער הושת עונש של 35 חודשי מאסר בפועל ו-24 חודשי מאסר על תנאי בגין שלוש עבירות של סחר בסמים בעסקאות שונות. עסקה אחת של מכירת 30 גרם קוקאין לסוכן, עסקה נוספת של 10 גרם

קוקאין בהזדמנות אחרת ועסקה נוספת של מכירת 50 גרם הרואין לסוכן, עסקה אותה ביצע עם נאשם נוסף.

העונש שנגזר על המערער אינו חמור כלל בשים לב לסוג הסם שהורשע בגינו ולכמות הסם אותו מכר. טענתו היחידה והעיקרית של סנגורו היא, כי בית המשפט קמא החמיר עם המערער בהתחשב בכך שעל שותפו לעבירה השלישית הושת עונש זהה אף-על-פי שלטענת הסנגור נסיבותיו האישיות של אותו שותף חמורות יותר ועברו הפלילי כבד מעברו של המערער. לא ראינו להתערב כדי להקל מעונשו של המערער. כבר אמרנו פעמים רבות כי עיקרון אחידות הענישה אינו עיקרון המצדיק הפעלה של חישוב מתמטי מדויק וככלל אין שני מקרים זהים. העונש אשר נגזר על המערער היה במסגרת הסדר טיעון ובמתחם הענישה שנקבע באותו הסדר. עברו הפלילי של המערער, אכן פחות מכביד מזה של שותפו לעבירה, עם זאת הוא הורשע בגין עסקה נוספת ושותפו לעבירה הורשע בשתי עסקאות בלבד. לאחר שקילת מכלול השיקולים העונש אינו חמור בשים לב לחומרת העבירות.

אשר על כן דין הערעור להדחות.