ע"פ 3726/19 אדם ריצ'לנד רודלנד נ. מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע.

הערעור נסב הן על ההרשעה והן על גזר הדין.

1.

עודני מכתיב שורות אלה, אני צופה במקביל בסרטון מצלמות האבטחה ואין לי אלא להסכים עם בית המשפט קמא כי הסרטון הוא באיכות מעולה (אף ניתן לראות את הפרפרים החגים סביב המנורות הדולקות והמפיצות אור); כי ניתן לזהות את פניו של המצית, אשר דומה כי זמנו בידו והוא אינו ממהר בפעולותיו; ואף ניתן להתרשם כי יש בליטה בקפוצ'ון, מה שיכול לכאורה להתיישב עם הרסטות בשערו של המבקש.

לכך יש להוסיף, כי המתלונן ציפה לזהות בסרטון מישהו אחר והופתע לזהות את המבקש, ואף לא הזכרתי את אותה אדמומית בפניו של המבקש, כפי שנחזה

בצילומים.

רוצה לומר כי איני משוכנע כלל וכלל בסיכויי הערעור.

2.

עם זאת, בהינתן כי חלפו כ-4 שנים מאז המעשה; כי המבקש לא הסתבך מאז בכל עבירה; כי המבקש התייצב לכל הדיונים כסדרם; וכי עברו של המבקש אינו מכביד – בהינתן כל אלה, אני סבור כי לא ייגרע חלקו של הציבור אם יתאפשר למבקש להתייצב לערעור כשהוא משוחרר.

3.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. כנגד המבקש יוצא צו עיכוב יציאה מהארץ. כמו כן ימציא המבקש כתב ערבות של שני ערבים על סך 25,000 ₪ כל אחד. הערבות תחתם בבית משפט קמא.

4.

היומן יקבע מועד לדיון בערעור בהרכב, במועד מוקדם ככל שניתן.