ע"פ 3734/15 פלוני נ. מדינת ישראל

מונחת לפניי בקשה לעיכוב גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, ת"פ 2691-01-14 (כב' השופטת ת' שרון נתנאל ), בגדרו נגזרו על מבקש 1 (להלן: המבקש ) 20 חודשי מאסר, מאסר על תנאי למשך 12 חודשים וקנס בסך של 10,000 ₪. לשם הבאת מלוא התמונה, הבקשה הוגשה במקור גם על ידי מבקש 2 – בנו הקטין של המבקש, אשר נדון בגין אותם מעשים לעשרה חודשי מאסר. עובר לדיון הודיעה המדינה כי היא מסכימה לבקשת הבן, אך לא לבקשת המבקש. כמו כן, נאשם נוסף באותה פרשה – אח של המבקש – נפטר בטרם מתן הכרעת הדין.

1.

על פי המתואר בכתב האישום שבו הורשע המבקש לאחר דיון הוכחות, בשנת 2012 התנפל יחד עם אחיו ובנו על המתלונן – אח נוסף של המבקש – על רקע סכסוך שפרץ ביניהם. במסגרת האירוע הפילה השלישייה את המתלונן מהטרקטור עליו נסע ותקפה אותו במכות ובעיטות. אחיו של המבקש תקף את המתלונן גם באמצעות אבן משתלבת ובנו תקף אותו גם באמצעות סכין. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חבלות שונות והוא אושפז בבית החולים במשך כשבוע. בגין מעשים אלה הורשעו המבקש ובנו בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, והושתו עליו העונשים האמורים. הבן הורשע גם בהחזקת אגרופן או סכין שלא כדין. יחד עם הערעור שהוגש על ידי המבקש ובנו, על הכרעת הדין ועל גזר הדין, הוגשה הבקשה הנדונה.

2.

אכן, סיכויי הערעור כנגד הכרעת הדין, על פניהם ומבלי לטעת בכך מסמרות, אינם נראים גבוהים במיוחד. אף ההיבט של גזר הדין – גם אם נניח לטובת המבקש כי בית המשפט יתערב, לכאורה תהיה התוצאה, בכל מקרה, כוללת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. לו היה המבקש בגדר מערער יחיד, יתכן שהיה מקום לדחות את בקשתו. ברם, מצבור של נסיבות הופך את המקרה לגבולי, ואף לכזה הנופל לטובת המבקש: הראשונה , אף אם אורך תקופת המאסר אינו גבולי בהיבט של עיכוב ביצוע, הוא אינו כה רחוק מכך. השנייה , אין לשלול בשלב זה את טענת הסנגור כי מעשי המערער, מבחינת עוצמת התקיפה אשר בוצעה על ידו, חמורים פחות מאלה של המשתתפים האחרים. אינני מתעלם מכך שהמבקש הורשע בכל המעשים שבוצעו במהלך התקיפה. ואולם, בענייננו יש לפנות בהקשר זה לנסיבה השלישית – עונשו של בנו של המבקש עוכב, על אף שניתן להבחין ביניהם בפרמטרים שונים. הרביעית , עברו הפלילי הנקי של המבקש. על רקע כל אלה יש משקל מסוים לכך שנערכה סולחה. ליתר דיוק, בהעדר סולחה ניתן היה להגיע לדעה אחרת בנסיבות העניין.

3.

במכלול, הבקשה מתקבלת. החלטתי לעכב את ביצוע עונש המאסר של המבקש, ואף של בנו – מבקש 2 בהליך דנן, בהסכמת המדינה. זאת, בכפוף להמשך תוקפם של תנאי השחרור שנקבעו. היומן יתן עדיפות מסוימת לשמיעת ערעור זה.