פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3754/02 חסן סלים עלוש נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ענישה בעבירות חבלה בכוונה מחמירה ויריות באזור מגוריםערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בנצרת

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערערים הורשעו בעבירות חמורות של חבלה בכוונה מחמירה ויריות לעבר בית משפחת המתלוננים, בהמשך לסכסוך ממושך. הם השיגו על חומרת עונש של ארבע שנות מאסר בפועל, בטענה לקיומם של הליכי סולחה. בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי העונש אינו חמור במידה המצדיקה התערבות.

העובדות

המערערים הורשעו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק, יריות באזור מגורים, חבלה במזיד וקשירת קשר לפשע, וכן בהסתייעות ברכב לפשע. בלילה אחד הגיעו ברכב לבית משפחת המתלוננים, והמערער 2 ירה באקדחו לעבר הבית ולעבר מתלונן נוסף. המתלוננים נפצעו באורח שאינו חמור, והמערערים הורשעו בעבירות חמורות שבוצעו בהמשך לסכסוך ממושך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העונש של ארבע שנות מאסר בפועל שהוטל על כל אחד מהמערערים חמור במידה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור?
  2. 2.האם הליכי סולחה בין המשפחות מצדיקים הקלה בעונש?

הלכות

  1. 1

    העונש שהוטל אינו חמור במידה המצדיקה התערבות, לאור חומרת המעשים והסיכון שנוצר.

    ״בנסיבות המקרה העונש שהוטל על המערערים אינו חמור במידה המצדיקה התערבות, והתוצאה היא שהערעור נדחה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הליכי סולחה לא שינו את חומרת המעשים, במיוחד כאשר הסולחה שנתקיימה קודם לביצוע העבירות לא הועילה.

    ״העובדה שהצדדים, על-פי הנטען, פתחו בהליכי סולחה, גם בה אין כדי לשנות מחומרת המעשים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה בכוונה מחמירה
  • נשיאת נשק
  • יריות באזור מגורים
  • קשירת קשר
  • סולחה
  • גזר דין
  • הסתייעות ברכב לפשע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 3754/02

בפני:

כבוד השופט י' טירקל

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופט א' א' לוי

המערערים:

1. חסן סלים

עלוש

2. מוהנא חסן עלוש

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על הכרעת דין וגזר דין של בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק

פ' 1168/01 מיום 28.1.2002 ומיום 20.3.2002 שניתן על ידי כבוד השופט חיים גלפז

תאריך הישיבה: א' באדר א' תשס"ג

(3.2.2003)

בשם המערערים: עו"ד ראסם אבו ליל

בשם המשיבה: עו"ד מיכלא קרשן

בשם שרות המבחן: ג'ודי באומץ

פסק-דין

המערערים הורשעו, בבית המשפט המחוזי בנצרת, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(1),(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק), נשיאת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(ב) לחוק, יריות באזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק, חבלה במזיד - עבירה על סעיף 413ה לחוק וקשירת קשר לביצוע פשע או עוון – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק. כמו-כן נמצאו השניים אשמים בעבירה של הסתייעות ברכב לפשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש).

בית המשפט המחוזי גזר על כל אחד מן המערערים ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל ועוד שנתיים מאסר על תנאי. מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגד המערער 1 הופעל באורח חופף.

כתב הערעור כוון הן כנגד ההרשעה והן כנגד חומרת העונש, אולם היום חזרו בהם המערערים מן הערעור, ככל שהוא נוגע להכרעת הדין, ומיקדו את טענותיהם בגזר הדין. הם סבורים כי העונש שהוטל עליהם הוא עונש חמור; כי הנסיבות לא היו חמורות במידה רבה; וכי בין משפחות המתלוננים למשפחותיהם הם, מתקיימים הליכי "סולחה" שיבטיחו את השלום.

דין הערעור להידחות.

העבירות בהן הורשעו המערערים הן עבירות חמורות, והן נתבצעו בהמשך לסכסוך ממושך שנתגלע בין המערער 1 לבין אחד מהמתלוננים. בלילה בו בוצעה העבירה הגיעו שני המערערים ברכב לבית משפחת המתלוננים, והמערער 2 ירה באקדחו לעבר ביתם. כמו-כן ירה לעבר מתלונן אחר ששהה מחוץ לבית. שני המתלוננים נפצעו אמנם באורח שאינו חמור, אך כפי שציין בית המשפט המחוזי, ניתן ללמוד מן הראיות שהובאו במשפט כי האירוע יכול היה להסתיים באסון.

לשני המערערים הרשעות קודמות בעבירות הנגועות באלימות וגם התסקירים שהוגשו בעניינם אינם חיוביים. העובדה שהצדדים, על-פי הנטען, פתחו בהליכי "סולחה", גם בה אין כדי לשנות מחומרת המעשים, מה גם שהסכם "סולחה" שנתקיים קודם לביצוע העבירות – לא הועיל.

בנסיבות המקרה העונש שהוטל על המערערים אינו חמור במידה המצדיקה התערבות, והתוצאה היא שהערעור נדחה.

ניתן היום, א' באדר א' תשס"ג

(3.2.2003).

ש ו פ ט ש ו פ

ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העונש שהוטל אינו חמור במידה המצדיקה התערבות, לאור חומרת המעשים והסיכון שנוצר.
  2. 2הליכי סולחה לא שינו את חומרת המעשים, במיוחד כאשר הסולחה שנתקיימה קודם לביצוע העבירות לא הועילה.