ע"פ 3756/01 אברהים סאלח נ. מדינת ישראל

המערער למד לימודי דת במסגד במקום מגוריו. בהשפעת האימאם שמפיו למד, הסכים המערער להצטרף לפעילות חבלנית עוינת נגד יהודים. בעקבות זאת צורף לחוליה של חמאס, השתתף באימוני נשק וכן קיבל על עצמו ביצוע משימות של איסוף מידע על תנועת הנוסעים בקו אוטובוס מסוים. לבסוף, הוטל על המערער ועל אנשים נוספים מבני חולייתו לבצע פיגוע חבלני כלפי אותו אוטובוס אגד. ארבעה ימים לפני היום המיועד לביצוע הפיגוע יצא המערער עם חבר חוליה אחר לביצוע ניסוי מקדים. הם עצרו את רכבם במקום מסוים, המערער ירד מן המכונית כדי לקנות דבר-מה בחנות מכולת. באותו זמן טיפל חברו במטען חומר-נפץ שהיה במכונית. בתוך כך התפוצץ המטען וחברו של המערער נהרג. המערער נלכד ובתום חקירה הובא לדין.

במסגרת הסדר טיעון בין סניגורו לבין התביעה הוגש נגד המערער כתב אישום מתוקן, ממנו הושמט האישום בניסיון לרצח שנכלל בכתב האישום המקורי. במסגרת הסדר הטיעון הודה המערער בקשירת קשר לביצוע רצח, בחבלה בכוונה מחמירה, בניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, בחברות בארגון טרוריסטי ובמספר עבירות נוספות נילוות. פרקליטי הצדדים הודיעו לבית המשפט כי במסגרת הסדר הטיעון הריהם מבקשים לגזור על המערער עונש מאסר בפועל שלא יפחת משבע שנים (עתירת הסניגוריה) ולא יעלה על עשר שנים (עתירת התביעה). בית-המשפט החליט לגזור על המערער עונש של תשע שנות מאסר בפועל. בגזר הדין צוין כי העונש שנתבקש על-ידי התביעה אינו חמור, אלא שבית המשפט החליט להתחשב לקולא בגילו הצעיר של המערער, בעברו הנקי, וכן בעובדה שהוא נגרר למעשים בהשפעתו של כהן-דת.

בערעור שלפנינו, המופנה כנגד חומרת גזר-הדין, טוען הסניגור כי העונש שהושת על המערער חמור יתר על המידה. לא מצאנו ממש בטענה זו. הננו מוכנים להניח כי במועד שבו יצא עם חברו לביצוע ניסוי לקראת פיגוע לא היה המערער מודע לעובדה שבמכונית הוטמן מטען של חומר-נפץ. עם זאת ברור, כי השתתפותו של המערער בניסוי נעשתה במסגרת קידום מטרות הקשר הפלילי לבצע פיגוע חבלני כלפי אוטובוס של נוסעים ולפגוע פגיעה רצחנית בעוברי-דרך תמימים.

הערעור נדחה.