ע"פ 3758/98 מדינת ישראל נ. פליקס קופרמן

1.

המדינה מערערת על קולת עונשם של שלשת המשיבים, ילידי 1979 (המשיב הראשון) ו1977- (שני המשיבים האחרים). אלה הורשעו בשוד בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה ובית המשפט המחוזי בבאר-שבע הטיל עליהם 23 חדשי מאסר בפועל ועוד 12 חדשי מאסר על תנאי וכן חייבם בתשלום פיצוי למתלונן.

2.

המדובר במקרה שלפנינו בשוד של נהג מונית, שאת שירותיו שכרו המשיבים ובדרך הם תקפו את הנהג-המתלונן באכזריות, במכות בראשו ובעיניו, בידיים ובמכשיר קשר שהיה במונית. כמו-כן הם גנבו בין השאר את כל כספו שהיה במונית בסכום של 660.- ש"ח. למשיבים רישומים פליליים קודמים ובית המשפט המחוזי הצביע על חומרת מעשיהם, אך השופטת המלומדת התחשבה בהיותם חדשים בארץ ובקשייהם האישיים.

נראה לנו שהדין עם מר חן, שטען לפנינו למדינה, שגם בהתחשב בשיקולים האישיים העונש שהושת על המשיבים קל עד כדי הצדקת התערבותנו, ואין מנוס אלא לתת משקל ממשי לשיקולי ההרתעה וחומרת העבירה.

רק משום שאין אנו ממצים בדרגת הערעור את העונש המושת על נאשמים, כפי שהיה ראוי לעשות בדרגה הראשונה, לא נמצה את הדין עם המשיבים גם הפעם וגם לא נבחין בין העונש שיוטל על כל אחד מהם לבין עונשי חבריו.

אנו מקבלים את הערעור ומטילים על המשיבים עונש מאסר לתקופה של 60 חדשים, מתוך זה 42 חדשי מאסר בפועל והיתרה על תנאי והתנאי הוא כפי שנקבע בבית

המשפט המחוזי. שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.