ע"פ 3762/00 יהושע חן נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע שוד בחבורה, שוד מזויין בחבורה שבוצע מספר פעמים במועדים שונים, החזקת נשק שלא כדין ופציעה בנסיבות מחמירות. על המערער הוטל עונש של שש וחצי שנות מאסר מתוכן חמש שנים לריצוי בפועל מיום מעצרו 7.9.99 והיתר על תנאי לשלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר. כן הוטל עליו לפצות את כל אחד מקורבנות השוד.

הערעור סב על חומרת העונש.

כל הטענות שהועלו לפנינו על ידי הסניגור המלומד נטענו על ידו בבית משפט קמא. בית המשפט שקל בכובד ראש את כל השיקולים הרלבנטיים ואף הסניגור לא טען שלא כך נעשה, אלא שלטענתו, לא ניתן משקל ראוי לנסיבותיו המיוחדות של המערער. אין טענה זו מקובלת עלינו. מגזר הדין עולה כי השופט קמא לא השאיר אבן על אבן בהפכו בנסיבות העבירות מזה ובנסיבות האישיות מזה וכן בחלקו של הנאשם בביצוע העבירות ובשיתוף הפעולה שלו לאחר מעשה לרבות הבעת חרטה.

העונש נראה בעינינו שקול ומאוזן, ההולם לא רק את רף הענישה המקובל עלינו, אלא במיוחד את המקרה הנדון.

רשויות בתי הסוהר מתבקשים לתת דעתם למצב בריאותו של המערער ולעשות את כל הדרוש והניתן על מנת לתת לו את הטיפול הנכון ואת התנאים המתאימים.

הערעור נדחה.