פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 381/97 משלב סאלח נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ערעור על חומרת עונש בעבירות סמיםערעור פלילי על גזר דין לאחר צמצום הערעור לעונש בלבד

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונשו של מערער שהורשע בסחר ביבוא ויצוא של 8.6 ק"ג הרואין ובקשירת קשר לביצוע פשע. נקבע כי הכמות הגדולה מצדיקה את העונש שהוטל, וכי ההבדל מעונש השותף מוצדק בהודאתו בעסקת טיעון ובתקופת מעצרו הארוכה. כמו כן נדחתה טענה להקלה בשל מעצר בית ממושך.

העובדות

המערער הורשע ביבוא ויצוא של סחר בסמים מסוכנים, קשירת קשר לביצוע פשע והחזקה ושימוש בסם מסוכן. הושתו עליו 12 שנות מאסר, מתוכן 9 שנים לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצר. הערעור צומצם לעונש בלבד, והכמות המיוחסת הייתה 8.6 ק"ג הרואין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בערכאת הערעור בעונש של 12 שנות מאסר בעבירות סחר ביבוא ויצוא של סמים מסוכנים?
  2. 2.האם שיקולי אחידות הענישה ביחס לשותף מצדיקים הקלה בעונש?
  3. 3.האם היותו של המערער במעצר בית ממושך מצדיק הקלה נוספת בעונש?

הלכות

  1. 1

    ככלל, כמות גדולה של סמים מצדיקה ענישה חמורה, ואין מקום להתערבות בעונש שאינו חמור באופן המצדיק זאת.

    ״ההרשעה מתייחסת לכמות של 8.6 ק"ג הרואין. זו כמות גדולה ביותר, והעונש שהוטל על המערער בודאי אינו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הודאת השותף בעסקת טיעון והחזקתו במעצר תקופה ארוכה מצדיקות את ההקלה שניתנה לו, ולכן אין בהפרש העונשים כדי להצדיק הקלה במקרה של המערער.

    ״השותף הודה בעבירות במסגרת עסקת טיעון ויש בכך כדי להצדיק את ההקלה לה זכה בעונשו, כן הוחזק השותף תקופה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סחר בסמים מסוכנים
  • יבוא ויצוא
  • קשירת קשר לביצוע פשע
  • הרואין
  • אחידות הענישה
  • עסקת טיעון
  • מעצר בית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 381/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופט י' טירקל

כבוד

השופט ע' ר' זועבי

המערער

:

סאלח

נאיף משלב

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על פסק דיני של בית משפט המחוזי

בחיפה

בת.פ. 210/93, מיום 26.11.96,

שניתן

על ידי כבוד השופט מ' לינדנשטראוס

תאריך הישיבה:

ג'

בחשון התש"ס

(

13.10.99

)

בשם

המערער

:

עו"ד מאיר זיו

בשם

המשיב

ה:

עו"ד אפרת ברזילי

פסק-דין

המערער הורשע ביבוא ויצוא של סחר בסמים מסוכנים, קשירת קשר לביצוע פשע, והחזקה ושימוש של סם מסוכן. הושתו עליו 12 שנות מאסר, מתוכן 9 שנים לריצוי בפועל (בניכוי ימי המעצר בפועל). תחילה הוגש הערעור הן על ההרשעה והן על העונש. עם פתיחת הטיעונים צמצם ב"כ המערער את ערעורו לעונש בלבד.

דין הערעור להדחות. ההרשעה מתייחסת לכמות של 8.6 ק"ג הרואין. זו כמות גדולה ביותר, והעונש שהוטל על המערער בודאי אינו חמור באופן המצדיק התערבותנו. לא מצאנו כי שיקולים של אחידות הענישה (על שותפו הושתו 7 וחצי שנות מאסר) מצדיקים הקלה כלשהיא בעונש. השותף הודה בעבירות במסגרת עסקת טיעון ויש בכך כדי להצדיק את ההקלה לה זכה בעונשו, כן הוחזק השותף תקופה ארוכה במעצר עד תום ההליכים. כמו כן לא מצאנו ממש בטענה כי בשל היות המערער במעצר בית ממושך, מן הראוי להקל בעונשו הקלה נוספת.

התוצאה הינה כי הערעור על גזר הדין נדחה.

ניתנה היום, ג' בחשון התש"ס (13.10.99),

בפני באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ ט

ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97003810.

A02

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ככלל, כמות גדולה של סמים מצדיקה ענישה חמורה, ואין מקום להתערבות בעונש שאינו חמור באופן המצדיק זאת.
  2. 2הודאת השותף בעסקת טיעון והחזקתו במעצר תקופה ארוכה מצדיקות את ההקלה שניתנה לו, ולכן אין בהפרש העונשים כדי להצדיק הקלה במקרה של המערער.