החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3820/15 סלמאן כמאיסה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשה לעיכוב ביצוע עונש של 24 חודשי מאסר שנגזר על המבקש בגין היכאת מתלונן יחד עם נאשמים אחרים. נטענה טענת אפליה לנוכח עיכוב ביצוע עונשם של האחרים. בית המשפט דחה את הבקשה, בין השאר לנוכח חלקו המשמעותי של המבקש ועברו הפלילי, והורה להקדים את שמיעת הערעור.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו בהיכאת מתלונן ואביו יחד עם נאשמים נוספים, והמתלונן איבד את הכרתו. נגזרו על המבקש 24 חודשי מאסר בפועל ופיצוי, ועל נאשמים אחרים עונשים מתונים יותר, כולל לקטין. עונשם של הנאשמים האחרים עוכב, ועונשו של המבקש לא עוכב.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע עונש המאסר של המבקש עד להכרעה בערעור?
  2. 2.האם הבחנה בין המבקש לבין נאשמים אחרים בעיכוב ביצוע העונש מהווה אפליה פסולה?

הלכות

  1. 1

    אין לתור אחר שוויון מלאכותי; הבחנה בין מבצעים שונים מוצדקת כאשר נסיבותיהם שונות באופן משמעותי.

    ״ברם, כפי שאין להשלים עם אפליה פסולה, כך אין לתור אחר שיוויון מלאכותי.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עונש מאסר
  • אפליה
  • שוורץ
  • חומרת המעשה
  • עבר פלילי
  • ערעור
  • מבצע משמעותי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית

המשפט העליון

ע"פ

3820/15

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקש:

סלמאן כמאיסה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום

21.04.2015 בתיק פ 041919-10-13

תאריך ישיבה:

ל'

אדר א תשע"ו

(

10.03.2016

)

בא כוח המבקש: עו"ד

מאיה גלעדי ז'ולסון

בא כוח המשיבה: עו"ד

ארז בן ארויה

החלטה

מונחת בפני בקשה לעיכוב ביצוע, עד להכרעה בערעור, של עונש המאסר שנגזר על המבקש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"פ 41919-10-13, מפי כב' השופט נ' זלוצ'ובר ). על פי כתב האישום, לפיו הורשע המבקש על פי הודאתו, היכה המבקש, יחד עם שני נאשמים אחרים, את המתלונן ואביו. המתלונן הוכה בראשו, בבטנו וברגליו עד שאיבד את הכרתו. על כך נגזר עונשו של המבקש ל 24 חודשי מאסר בפועל ופיצוי בסך 15,000 ₪. לעומתו, על נאשם 1 נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, ועל נאשם 3, שהיה קטין בזמן ביצוע העבירה, נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל.

טענתה המרכזית של הסניגורית הינה טענה אפליה, משום שעונשם של הנאשמים האחרים עוכב עד למתן הכרעה בערעור, ואילו עונשו של המבקש דנן לא עוכב בהחלטת בית משפט קמא.

ברם, כפי שאין להשלים עם אפליה פסולה, כך אין לתור אחר שיוויון מלאכותי. ההבדל בין המקרים השונים ברור, וניתן להבחין ביניהם ללא קושי מיוחד. כפי שנקבע בבית משפט קמא, המבקש הוא המבצע המשמעותי ביותר, שהיכה את הנפגע במקל בכל חלקי גופו עד שהוא התמוטט, מעולף, בעוד נאשם 1 רק החזיק את אביו של הנפגע ומנע ממנו לעזור לבנו. כמו כן, המבקש בעל עבר פלילי של ביצוע עבירת אלימות, אותה ביצע בשנת 2006. בנוסף, הוא, יליד 1975, גדול בכמעט עשרים שנה מהנאשם הקטין (אחיינו של המבקש), ובבית המשפט טען הקטין כי היה הוא נתון למרות הנאשמים הבגירים. נסיבות אלו הצדיקו החמרה בעונשו של המבקש, וגם את ההבחנה בין המבצעים השונים לעניין עיכוב ביצוע העונש.

מבלי לקבוע מסמרות בערעור, קשה לשער נוכח חומרת המעשה כי גם אם תהיה התערבות על ידי ערכאת ערעור, ואינני קובע עמדה, התערבות זו לא תכלול עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. בנסיבות אלו, ועל פי המבחנים הרלוונטיים לפי הלכת שוורץ (ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל

, נד (2) 241 (07.06.2000)), אין מקום לעכב את ביצוע עונש המאסר.

הבקשה נדחית. עם זאת, על היומן להקדים את שמיעת הערעור, בשים לב לתקופת המאסר שנגזרה על המבקש.

ניתנה היום,

ל'

אדר א תשע"ו

(

10.03.2016

).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"פ 3847/15אברהים דראגה נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1אין לתור אחר שוויון מלאכותי; הבחנה בין מבצעים שונים מוצדקת כאשר נסיבותיהם שונות באופן משמעותי.