פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3825/00 יורם בן-נעים נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור על ההרשעה ועל העונש. נקבע כי ההרשעה מבוססת היטב, ואף על פי שהמערער ראוי לעונש חמור בשל הרשעותיו הקודמות, הוקלה הענישה בחפיפת המאסר על תנאי שהופעל עם המאסר בפועל, מאחר שהמאסר על תנאי נסב על עבירת רכוש ולא על אלימות.

העובדות

המערער הורשע בעבירת חבלה ונגדו הופעל מאסר על תנאי. למערער הרשעות קודמות. מעשה החבלה בוצע לאחר קינטור. הוטל עליו מאסר בפועל של ארבע שנים ומחצה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהרשעת המערער בעבירת החבלה?
  2. 2.האם יש להקל בענישה בחפיפת המאסר על תנאי שהופעל עם המאסר בפועל?

הלכות

  1. 1

    אין עילה מספקת להתערב בהרשעה, שהתבססה היטב גם על שיקולים שבמהימנות.

    ״הרשעתו של המערער מבוססת היטב - גם על שיקולים שבמהימנות - ולפיכך אין קיימת עילה מספקת להתערב בהרשעה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הופעל מאסר על תנאי בעבירת רכוש ולא בעבירת אלימות, ולכן יש מקום לחפיפתו עם המאסר בפועל, בשים לב לקינטור שקדם לחבלה.

    ״שאחד המאסרים על תנאי שהופעל במצטבר הוטל על המערער בעבירת רכוש ולא בעבירה של חבלה או אלימות אחרת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור
  • הרשעה
  • עונש
  • מאסר על תנאי
  • חפיפת מאסר
  • חבלה
  • קינטור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

3825/00

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופט א' א' לוי

המערער

:

יורם

בן-נעים

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על הכרעת הדין וגזר הדין של

בית

המשפט המחוזי בבאר שבע מיום

9.4.00

בת"פ 8110/99 שניתן על ידי

כבוד

השופטת ח' סלוטקי

תאריך הישיבה:

י"ח אייר תשס"ב

(30.4.2002)

בשם

המערער

:

עו"ד עזריה רחמים

בשם

המשיבה: עו"ד רחל מטר

פסק-דין

חרף טענות הסניגור המלומד נראה לנו שהרשעתו של המערער מבוססת היטב - גם על שיקולים שבמהימנות - ולפיכך אין קיימת עילה מספקת להתערב בהרשעה.

נוכח הרשעותיו הקודמות של המערער - הוא היה ראוי לעונש חמור. עם זאת נראה לנו שנוכח העובדה שאחד המאסרים על תנאי שהופעל במצטבר הוטל על המערער בעבירת רכוש ולא בעבירה של חבלה או אלימות אחרת וגם בהתחשב בעובדה (שלא נעלמה מעיני בית המשפט) שמעשה החבלה בוצע על ידי המערער לאחר קינטור ראוי להקל עמו במקצת על ידי חפיפת המאסר על תנאי עם המאסר בפועל שהושת על המערער.

בנסיבות אלה אנו חופפים את המאסר על תנאי שהופעלה עם עונש המאסר בפועל שהושת על המערער (ארבע שנים ומחצה) ובנתון לאמור לעיל אנו דוחים את הערעור.

ניתן היום, י"ח אייר תשס"ב

(30.4.2002).

המשנה לנשיא ש

ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין עילה מספקת להתערב בהרשעה, שהתבססה היטב גם על שיקולים שבמהימנות.
  2. 2הופעל מאסר על תנאי בעבירת רכוש ולא בעבירת אלימות, ולכן יש מקום לחפיפתו עם המאסר בפועל, בשים לב לקינטור שקדם לחבלה.