פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
3832/08
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט ח' מלצר
המערער:
דרגאם אבו סכראן
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בירושלים מתאריך 15.3.2008 ב-ת.פ.
3085/07, שניתן על ידי כב' השופטת נ' בן-אור
תאריך הישיבה:
17.11.2008
בשם המערער:
עו"ד ויסאם לידאוי
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל
פסק דין
השופט ח' מלצר:
1.
בפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מתאריך 15.3.2008 ב-ת.פ.
3085/07, שניתן על ידי כב' השופטת נ' בן-אור .
2.
גזר הדין ניתן בעקבות הסדר טיעון, במסגרתו הודה המערער בחמישה אישומים של ביצוע עסקאות שונות בכלי נשק ובתחמושת מסוגים שונים, ושלאחריו הורשע, לפי הודאתו, בארבע עבירות של עיסקה אחרת בנשק (ס' 144(ב2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977), ובחמש עבירות של הובלת נשק (ס' 144(ב) לחוק הנ"ל). לא היתה הסכמה בין הצדדים לעניין העונש, למעט ההסכמה כי יוגש תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם.
לאחר הגשת התסקיר וטיעוני הצדדים לעונש, בית המשפט הנכבד קמא גזר על המערער מאסר של חמש שנים לריצוי בפועל, החל מיום מעצרו, ועונש של מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים, למשך שלוש שנים. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת נשק.
3.
המערער טוען בערעורו כי העונש שהוטל עליו בבית המשפט הנכבד קמא אינו הולם את הנסיבות בהן התרחשו העבירות, או את אופיו (של הנאשם), וכי העונש חורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת בתחומים אלה.
4.
לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי אין לקבל את טיעוניו של המערער. רמת הענישה בעבירות מסוג זה היא אפילו מחמירה מזו שהופעלה כלפי המערער. ראו: ע"פ 8012/04
מחמוד מתאני נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, ניתן ביום 16.11.2005); ע"פ 3429/06 חליל אבו ג'ויעד נ' מדינת ישראל ( לא פורסם, ניתן ביום 16.10.2007). אין זאת אלא שהשיקולים שהובאו לקולא בתסקיר המבחן, גילו הצעיר של הנאשם, העובדה שאין לו עבר פלילי והודאתו הביאו לעונש מתון יחסית לעבירות הנשק החמורות בהן הורשע (כאשר מה שהניע את המערער היו טעמים של בצע כסף).
5.
בטיעוניו בעל פה, ביקש בא כוח המערער להוסיף נימוק נוסף לערעור, המתבסס על עונש קל יותר (40 חודשי מאסר) שנגזר בתאריך 13.4.2008, על ידי אותו בית משפט, על מי שהיה שותף למערער באישום הרביעי בו הורשע המערער בתיק שלפנינו (והורשע גם בעבירות נוספות). לא נענינו לבקשתו להוספת נימוק הערעור הנ"ל, בין השאר מאחר והוספתו התבקשה רק היום, במהלך הדיון, מבלי שלבאת-כוח המדינה היתה הזדמנות לראות את גזר הדין האמור ולהתייחס אליו. עם זאת, על מנת שתנוח דעתו של המערער, נעיר כי עיון בגזר הדין האמור, שאליו נדרשנו כדי להכריע בבקשה להוספת נימוק הערעור, מעלה כי בית המשפט הנכבד קמא היה ער להבדל שבין המורשע שם לבין המערער שבפנינו, וההחמרה המסויימת בענישתו של המערער כאן נובעת מהשוני שביניהם, שהוא בהחלט רלבנטי.
6.
נוכח כל האמור לעיל - לא מצאנו מקום להקל עם המערער, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.
ניתן היום, י"ט
בחשון התשס"ט (17.11.2008).
ה מ ש נ ה
ל נ
ש י א ה
ש ו פ ט
ש ו פ ט