ע"פ 3839/02 זואהרי טוני נ. מדינת ישראל

1.לבית משפט השלום בעכו הוגש נגד העורר כתב אישום, בו יוחסו לו עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וסחר בסם מסוכן. על פי האמור בכתב האישום, העורר החזיק סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 396.82 גר' נטו. כמו כן נאמר בכתב האישום, כי בתאריך 10.01.02 מכר העורר לאדם בשם יוסי את הסם האמור תמורת 600 ש"ח. בית משפט השלום (כבוד השופט ג' נאסר), בהחלטתו מיום 01.4.02, ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים. ביום 25.4.02 החליט בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ד"ר ד' ביין) לדחות את הערר על החלטתו של בית משפט השלום. מכאן הערר הנוסף שבפניי.

2.שתי הערכאות שקדמו לי הגיעו למסקנה, כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האמור בכתב האישום, אף שקיימות סתירות מסוימות בהודעות השונות שמסר יוסי. כך למשל, באמרה אחת הוא סיפר שרכש את הסם מן העורר בעכו, ואילו באמרה אחרת מסר שקנה אותו מן העורר בכרמיאל. משנמצא כי קיימות ראיות לכאורה, הוסיף בית משפט השלום וקבע כי אין הצדקה לשחרורו של העורר, שכן מדובר בעבירות חמורות, שלעניינן אין מקום לעשות שימוש בחלופת מעצר. כמו כן ניתן משקל לכך, שהעורר הורשע ביום 15.5.01 בגין עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג1973-, והושת עליו קנס של 1,000 ש"ח ושישה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים.

3.פרקליטו של העורר חזר וטען, כי לא קיימות ראיות לכאורה, תוך שהוא מפנה לסתירות שונות בדבריו של יוסי. בצד טענה זו נטען, כי הערכאות הקודמות לא התחשבו בכך שחלפו כחודשיים ומחצה מאז שיוסי נתפס עם הסם ומסר הודעה בה הפליל את העורר ועד למעצרו של העורר ביום 24.3.02 ולהגשתו של כתב אישום ביום 29.3.02. הסניגור המלומד הוסיף וטען, כי הערכאות דלמטה הניחו בטעות, כי העורר הורשע בעבר בהחזקה של סם שלא לצריכה עצמית, בעוד שהרשעתו הקודמת הייתה בשל החזקה לשימוש עצמי.

4.נראה לי שיש ממש בערר.

לאחר שעיינתי בחומר נחה דעתי, שאכן קיימות ראיות לכאורה נגד העורר, חרף הסתירות שנמצאו באמרות השונות שניתנו על ידי יוסי. עם זאת, כאשר נבחנת השאלה האם יש להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים, יש אף ליתן משקל לעוצמתן של הראיות לכאורה. במקרה הנוכחי אין לומר שהעוצמה של הראיות היא בדרגה כה גבוהה שתאפיל על שיקולים אחרים. כפי שצוין, חלפה תקופה ארוכה יחסית מאז שנודע למשטרה, בעת מעצרו של יוסי, כי לגרסתו הוא רכש את הסם מן העורר, ועד לנקיטת צעדים נגד העורר. לא ניתן הסבר מדוע המשטרה לא פעלה נגד העורר תוך זמן קצר, שהרי כך מתחייב אם אמנם מסוכן הוא לביטחון הציבור. זאת ועוד, מתברר כי אמנם ביום 15.5.01 הורשע העורר בבית המשפט השלום בקצרין בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים. ברם, אין המדובר שם בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, אלא בהחזקה לצריכה עצמית.

השילוב של הנקודות שצוינו, לצד העובדה שאין מדובר בסם הידוע כסם "קשה", מביאני לכלל מסקנה, כי ראוי יהיה לעשות שימוש בחלופה למעצר, אם חלופה כזו תוצג לפני הערכאה הדיונית.

5.אי לכך, הערר מתקבל במובן זה שהדיון מוחזר לבית משפט שלום בעכו על מנת שיחליט בעניין תנאי השחרור, לאחר שתוצג לבחינתו חלופת מעצר. הדיון ייערך תוך שבעה ימים מהיום.