ע"פ 3846/10 מוסא בעראני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירות של איומים, החזקת סכין ושוד בנסיבות מחמירות, ובהמשך דן אותו לחמש שנות מאסר, שתי תקופות של מאסר על-תנאי, והוא חויב לשלם פיצוי בסכום של 2000 ש"ח.

הרשעת המערער התבססה על עובדות בהן הודה, ולהלן תמציתן. בתאריך 9.12.09 הוא ישב עם אחר (להלן: האחר) על ספסל בכיכר ספרא בירושלים. אדם שנקלע לשם האזין למוסיקה באמצעות מכשיר טלפון, והאחר ניגש אליו וביקש ממנו את המכשיר כדי להאזין לשירים. בהמשך התרחק האחר מהמקום והמכשיר עמו, ומשניסה המתלונן לברר מפיו של המערער להיכן נעלם חברו, איים עליו המערער עם סכין במטרה להניאו מלהוסיף ולחפש אחר חברו. בסמוך לאירוע זה פנה המערער לאדם נוסף (להלן: אייזנברג), וביקש ממנו לאפשר לו לשוחח בטלפון הנייד בו החזיק כדי להזמין מונית לבית חולים. משנמסר הטלפון למערער, הוא החל להתרחק עמו, וכל ניסיונותיו של אייזנברג לקבל את רכושו חזרה, עלו בתוהו. יתרה מכך, בשלב מסוים שלף המערער סכין, הניף אותו לעבר אייזנברג ודרש ממנו "לעוף" משם. משהטיח בו זה האחרון כי הוא גנב, החל המערער דולק אחרי אייזנברג תוך שהוא מנסה לפגוע בו עם הסכין, וכתוצאה מכך גרם קרע במעילו. בערעור שבפנינו נתבקשנו להקל בעונש.

המערער חטא בהתנהגות בריונית, כאשר שדד, בטבורה של עיר ולאור היום, מכשיר טלפון מאזרח תמים תוך שהוא מאיים לפגוע בו עם סכין, בה איים קודם על מתלונן אחר. המערער, שכבר אינו בן-תשחורת, לא חטא במשובת נעורים, אלא באלימות שפוטנציאל הפגיעה הגלום בה היה רב. אפשר כי התנהגותו מקורה בהתמכרותו לסמים ואלכוהול, אולם ניסיונות שנעשו בעבר לסייע לו להיגמל, לא צלחו והאשם לכך מונח לפתחו. בנסיבות אלו היה מצווה בית המשפט להגיב על מעשי המערער ביד קשה, וחרף זאת סברנו כי נכון להקל עמו קמעא במטרה לעודד אותו להתמיד בתהליך טיפולי נוסף לגמילה בו שולב, הואיל וככל שתהליך זה יצליח עשויה גם החברה לצאת נשכרת. אי-לכך, אנו מעמידים את תקופת המאסר בפועל בה ישא המערער על ארבע שנים, בעוד שיתר רכיביו של העונש, יעמדו בעינם.