ע"פ 3848/05 פלוני נ. מדינת ישראל

א.בקשה לעיכוב ביצועו של ריצוי עונש הכולל, בין היתר, 15 חודשי מאסר בפועל, שנגזר על המבקש בת"פ 146/00 מיום 6.3.05 בבית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת שרון), וזאת עד להחלטה סופית של בית משפט זה בערעורו על חומרת העונש.

ב.השתלשלותו של תיק זה ראשיתה הרשעת המבקש בעבירות של מעשה מגונה, תקיפה ושימוש לרעה בכוח המשרה, כולן אל מול תלמידים בבית ספר שניהל. בגזר דין מיום 3.3.03 בבית המשפט המחוזי הוטל על המבקש ביצוע עבודות שירות של מחצית השנה. בבית משפט זה (פסק דין מיום 16.2.04, השופטים חשין, ביניש וחיות) נתקבל ערעור המדינה והמבקש הורשע בחמישה מקרים של מעשים מגונים בילדים שהיו תלמידים בבית הספר שבו שימש כמנהל. צוין כי המעשים המגונים היו בהיבט של ביזוי מיני, ולא של גירוי מיני. הוא זוכה מן העבירות של תקיפה ושימוש לרעה בכוח המשרה. בעקבות זאת שב בית המשפט המחוזי ודן בעניינו, וגזר את העונש הנזכר מעלה.

ג.בבקשה לעיכוב ביצוע נטען כי סיכויי הערעור טובים, שכן מדובר בתיק תקדימי שבו לראשונה נשלח למאסר ממושך אדם שהורשע בביצוע מעשים מגונים על רקע ביזוי מיני ולא גירוי מיני, וכי שליחת המבקש למאסר בפועל תפגע במטה לחמו ובמטה לחמם של שמונת ילדיו. עוד נטען, כי המבקש התייצב לכל הדיונים לאורך השנים ולא הפר את התנאים שנקבעו לו, וכן לא הסתבך בעבירות אחרות. עוד נטען כי יש מקום לעכב את הביצוע, שאחרת יאבד טעם הערעור.

ד.בא כוח המדינה ציין כי לדעתו סיכויי הערעור נמוכים מאד, שכן בית המשפט העליון לא החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי שישובו ויוטלו בסופו של יום 6 חודשי עבודות שירות. אין גם המלצה טיפולית, ואין פגיעה כלכלית של ממש שכן המבקש אינו עובד.

ה.אף דעתי היא כי סיכויי הערעור אינם רבים, נוכח השתלשלות התיק ופסק דינו של בית משפט זה בערעור הקודם. מבחינה זו שונה הדבר, בהקשר דנא, במידה מסוימת מאשר כשעסקינן בגזר דין לתקופה דומה של 15 חודשי מאסר במקרה אחר. ואולם, בהביאנו בחשבון את הלכת ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל פ"ד נד(2) 161 באשר לאורך התקופה בה מדובר, ואת העובדה שהפרשה נמשכת מזה למעלה מחמש שנים ולא נרשמו עבירות נוספות או חריגות בקשר להתייצבות למשפט לחובתו של המבקש, נראה כי הכף נוטה לעבר עיכוב הביצוע. ואולם, גלגולי תיק זה הגיעה שעתם להסתיים, ולכן תיקבע שמיעתו –ובגזר דין עסקינן – עד סוף יוני 2005. הערבויות שהוטלו בבית המשפט קמא וצו עיכוב היציאה יעמדו בעינם.