ע"פ 3867/08 מוחמד סיתאוי נ. מדינת ישראל

השופטת מ' נאור :

1.

המערער הוא גיסם של מי שהיו נאשמים 1 ו-2 בבית המשפט המחוזי. בין משפחות הנאשמים ומשפחות המתלוננים קיים סכסוך על רקע כבוד המשפחה. בין שני הנאשמים האחרים, שהם אחים, לבין המתלונן היה ארוע אלים ביום 3.11.2006. אחד האחים, שהיה נאשם מס' 1 הורשע, על פי כתב האישום המתוקן בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ובאיומים. האח האחר שהיה הנאשם 2 הורשע בפציעה. המתלונן באירוע זה הובהל לבית החולים פוריה בעקבות פציעתו. אישום זה, האישום הראשון, אינו נוגע למערער שלפנינו.

2.

בתכוף לאחר האירועים נשוא האישום הראשון שני אחיו של המתלונן וקטין שהיה עמם נסעו ברכב בדרכם לבית החולים. המערער שלפנינו נסע ברכבו ונצמד לרכבם עם רכבו וניסה לשפשף את הרכב. המתלוננים התעלמו מכך. אז ארבו המערער ומי שהיה נאשם 1 למתלוננים, רדפו אחריהם בשני כלי רכב, בהם נסעו בנסיעה פראית. במהלך הנסיעה עקף נאשם 1 את הרכב בו נסעו המתלוננים בפראות, הסיט את רכבו אל עבר נתיב נסיעתם תוך סיכון חייהם ואילץ אותם לסטות לעבר שולי הכביש. המתלוננים חזרו לנתיב הנסיעה אך שוב ניסו השניים לעצור את רכבם של המתלוננים בנסיעה מסוכנת. הנאשם 1 והמערער הורשעו באישום השני, על פי הסדר הטיעון. במעשה פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

3.

הנאשמים ובהם המערער הורשעו כאמור על פי הסדר טיעון שכלל הודיה והרשעה. בא כוח המערער ביקש בבית המשפט המחוזי לסטות מן ההסדר ולא להרשיע את המערער, זאת מאחר והמערער מועסק כקבלן משנה בתחומי רפא"ל והרשעתו תביא בהכרח להפסקת עבודתו. על בקשתו זו חזר לפנינו והסביר כי בעת עריכת הסדר הטיעון לא היה הוא, בא כוח המערער, מודע לכך שהמערער מועסק ברפא"ל.

4.

לא ראינו מקום לבטל את ההרשעה. המערער קטף את פירותיו של הסדר הטיעון שהקל בתיאור העובדות, ואין הוא יכול לבקש לבטל רכיב מרכזי בהסדר שהוא ההרשעה. גם מעבר לכך אין אנו סבורים שלפנינו אותן נסיבות חריגות בהן יימנע בית מהרשעה, נוכח חומרת המעשים. ועוד: כפי שהעיר בית המשפט בדחותו את בקשת המערער להימנע מהרשעתו, הפרוייקט ברפא"ל החל כשההליכים המשפטיים כבר היו בעיצומם, ולא על פרוייקט זה מבוססת פרנסת המשפחה. לא ראינו גם אנו מקום להורות על ביטול הרשעתו של המערער.

5.

אשר לעונש: על המערער הוטל עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל שירוצה, בכפוף לחוות דעתו של הממונה, בדרך של עבודות שירות, וכן מאסר על תנאי. זהו עונש קל המביא בחשבון את כל הנסיבות לקולא, לרבות עברו הנקי של המערער, ואין מקום להתערב בו. אין מקום גם לטענת ההפליה שהעלה המערער. על מי שהיה נאשם 1, שחלקו כבד יותר הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל. על מי שהיה נאשם 2 הוטל עונש קל יותר של שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן, אך חלקו קל מחלקו של המערער שלפנינו.

6.

הערעור על שני חלקיו נדחה.

7.

הממונה הגיש חוות דעת ביום 19.3.2008 והיא תקפה לחצי שנה. על כן מורים אנו שעבודות השירות ירוצו, על פי האמור בחוות הדעת, בבית החולים פוריה. המערער יתייצב לביצוע עבודות השירות ביום 18.9.2008 בשעה 08:00.