ע"פ 3885/20 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' שטיין:

1.

הערעור שלפנינו תוקף את פסק הדין שניתן ביום 7.5.2020 על ידי בית המשפט המחוזי נצרת (השופט ח' סבאג ) בת"פ 7687-04-19. פסק דין זה השית על המערער תשעה חודשי מאסר בתנאים של עבודות שירות, אשר ירוצו במשטרת ישראל, ומאסר מותנה, לאחר שמצאו אשם בביצוע מעשים מגונים בנסיבות אינוס בקטינה בת 12, וכן חייבו לשלם לנפגעת העבירה פיצויים בסך של 10,000 ₪.

המעשים המגונים כללו חיבוקים, נשיקות על לחיה ועל פיה ונגיעות ברגלה ובשדיה של נפגעת העבירה – הכל ללא הסכמתה.

2.

פסק דין זה ניתן על בסיס הודאתו של המערער – בן 66, שמצב בריאותו איננו שפיר – בעובדות האישום. המערער מסר הודאה זו במסגרת הסדר טיעון שעשה עם התביעה בהיותו מיוצג על ידי עורך דין מהסניגוריה הציבורית. המערער חזר על הודאתו בביצוע העבירה גם במסגרת טיעוניו לעונש כאשר הביע צער על מעשיו.

3.

המערער טוען כעת כי הינו חף מפשע וכי הודה במיוחס לו מאחר שסניגורו הפעיל עליו לחצים כדי לשכנעו להסכים להסדר הטיעון. הווה אומר: המערער מבקש כי נתיר לו לחזור בו מהודאתו בשלב הערעור. לחלופין, טוען המערער כי העונש של עבודות השירות שהוטל עליו הינו חמור ואף כבד מנשוא בהתחשב בגילו ובמצבו הבריאותי וכי סכום הפיצויים אותו חוייב לשלם לנפגעת העבירה הינו גבוה מדי בהתחשב במצבו הכלכלי.

4.

באשר לבקשת החזרה מההודאה, לנוכח ההסברים בכתב ובעל-פה שקיבלנו מהמדינה ומהסניגוריה הציבורית, דינה להידחות. המערער זכה לייצוג נאות והיה מודע למשמעות ההודאה בכניסתו להסדר הטיעון עם התביעה – שלטעמי, הטיב עמו מאד ואולי אף יתר על המידה. הלכה היא עמנו, כי חזרה מהודאה איננה דבר של מה בכך, במיוחד בשלב הערעור, אחרי שגזר הדין כבר ניתן. נאשם אינו יכול לחזור בו מהודאתו בהבל-פה, ואין הוא יכול לבטל את הסדר הטיעון במחי-יד אחרי שזה כבר מומש. כפי שהוסבר בפסק דיני בע"פ 8777/18 פלוני נ' מדינת ישראל (29.10.2019) (להלן: ע"פ 8777/18 ) על בסיס ההלכות שהובאו על ידי, נאשם המבקש לחזור בו מהודאתו ולבטל את הסדר הטיעון חייב להסביר מה הניעו להודות במעשים שלשיטתו לא עשה ולפרוש בפני בית המשפט גרסת חפות מפורטת שניתן לתת בה אמון, ולו לכאורה. בנטל זה המערער לא עמד. מנגד, נמסר לנו על ידי הסניגוריה הציבורית כי המערער הסכים להסדר הטיעון, אשר הוסבר לו היטב, לנוכח הראיות שלחובתו ובהיותו מיודע על פרטי המשא ומתן שסניגורו ניהל עם התביעה.

5.

בטרם אסיים את הדיון בסוגיה זו, ברצוני להעיר כי טענת המערער לייצוג לא נאות במסגרתו של הסדר הטיעון מכילה בתוכה ויתור מכללא על החיסיון עורך-דין-לקוח בכל הקשור לשיחותיו עם הסניגור אשר קדמו לאותו הסדר (ראו ע"פ 8777/18 , פסקה 13). הסניגוריה לא היתה חייבת אפוא לבקש את אישור המערער לחשוף לפנינו את תוכן שיחותיו עם הסניגור בעניינו של הסדר הטיעון (אלא, אולי, מחמת נימוס והליכות טובות). כך או כך, אישור זה ניתן, והמידע כאמור נמסר לנו.

6.

טענת המערער לייצוג בלתי נאות ובקשתו לחזור בו מהודאתו נדחות אפוא; וכפועל יוצא מכך, נדחה גם הערעור על ההרשעה.

7.

כפי שכבר ציינתי, העונש שהושת על המערער הוא עונש קל, אם לא קל מאד. ככלל, הרשעה במעשה מגונה בקטין או בקטינה צריכה להוביל למאסר מאחורי סורג ובריח גם כשמדובר בנאשם מבוגר הסובל ממחלות, וגם כשהסיכון לביצוע עבירות מין נוספות, אשר נשקף ממנו, מוערך כנמוך – כמו במקרה דנן. המערער חסך מעצמו מאסר בפועל בזכות הסדר הטיעון ואיננו ראוי להקלה נוספת. לצד זאת, עלי להעיר כי עבודות השירות שהוטל על המערער לבצע צריכות להיות מותאמות לגילו ולמצבו הבריאותי. ככל שיש אמת בטענת המערער כי הוא נדרש לבצע עבודות תחזוקה וצביעה תחת שמש לוהטת, מן הראוי לתקן זאת. ברי הוא, כי עבודות כאלה אינן מתאימות לבן 66 במצבו.

8.

המערער לא צירף את נפגעת העבירה כמשיבה בערעורו, ודי בטעם זה כדי לדחות את טענותיו בנוגע לפיצויים. אוסיף, כי סכום הפיצויים שנפסקו לחובת המערער ממילא אינו גבוה.

9.

אשר על כן, הנני מציע לחבריי לדחות את הערעור על כל חלקיו.

ש ו פ ט

השופט מ' מזוז :

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט ג' קרא :

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שטיין .