ע"פ 3890/11 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע לפי הודאתו בבית משפט השלום בכפר סבא בביצוע עבירה של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 348(א)(3) ל חוק העונשין, התשל"ז-1977 . בכתב האישום המתוקן, שבאמור בו הודה המערער, נאמר כי המערער ביצע מעשים מגונים במתלוננת כבת שש שנים שהתגוררה בביתו, בכך שנשכב לידה, החל לצלם עצמו באמצעות מצלמת אינטרנט, כאשר הוא מלקק את פטמתה של הקטינה, הסיר את מכנסיה, צילם את איבר מינה, דחף את רגליה לאחור ושב וצילם את איבר מינה החשוף, ביקש מן הקטינה לנשקו ומשניסתה לנשקו בלחי, הוציא את לשונו ונגע בשפתיה.

בית משפט השלום גזר על המערער, בתאריך 26.4.2011, עונש של 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי בתנאים שנקבעו בגזר הדין, ופיצוי לקטינה בסך 10,000 ש"ח.

2.

המערער ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז, עתר לסעד ארעי של ביצוע עונש המאסר בפועל, וזה אכן עוכב כאמור עד להחלטה אחרת. טענתו העיקרית של המערער היתה, בתמצית, כי הוא עובר טיפול לעברייני מין, כי עלה על דרך המלך לשיקומו, וכי שיקולי השיקום ראוי שיגברו על יתר שיקולי הענישה במקרה דנן. בתאריך 17.5.2011, בתום דיון במעמד הצדדים, דחה בית המשפט המחוזי הנכבד את הבקשה לעיכוב ביצוע, והורה כי המערער יתייצב לריצוי מאסרו בתאריך 22.5.2011, בשעה 12:00.

3.

המערער הגיש היום, 22.5.2011 בשעה 11:30 את ערעורו על החלטת הביניים הנ"ל של בית המשפט המחוזי הנכבד, בהתאם להוראת סעיף 87(ד) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והוא עותר לעיכוב ביצוע עונשו עד להכרעה בערעורו בבית המשפט המחוזי. בגדרי ערעורו חוזר המבקש, בתמצית, על סברתו כי שיקולי השיקום צריך שיגברו על יתר שיקולי הענישה.

4.

דין הבקשה – להידחות . זאת, כבר מחמת עיתוי הגשתה – מחצית השעה לפני המועד להתייצבותו של המערער לריצוי עונשו, אף שהיתה לו שהות למהר ולהגיש את ערעורו במועד מוקדם יותר. למעלה מן הצורך אוסיף, בקיצור נמרץ (אף זאת נוכח עיתוי הגשת הערעור) כי דין הערעור היה להידחות ממילא. לא מצאתי כל הצדקה להתערב באופן הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי הנכבד, אשר איזן כראוי בין השיקולים השונים, המונחים על כפות המאזניים, ובהתאם לפסיקה הנוהגת, מצא כי בהתחשב במעשים החמורים של המערער וביתר הנסיבות שבמכלול – אין ליתן את הבכורה במקרה דנן דווקא לשיקול השיקום.