בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
3892/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
המערערת:
ז'יזל אסקר
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 20.3.07, בתיק פ 8255/06, שניתן על ידי כבוד השופטת רחל ברקאי
תאריך הישיבה:
כ"ז בתשרי התשס"ח
(9.10.07)
בשם המערערת:
עו"ד איילת עוז (מטעם הסניגוריה הציבורית)
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד אברהם וסטרמן
גב' רוז סוסן
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בחודש נובמבר 2005 פגשה המערערת באנגליה את מרגלית פרץ, והשתיים נסעו לאמסטרדם שם הציע להן דודה של מרגלית – שלמה חיים פרץ – להבריח סמים מסוכנים לישראל, בתמורה לתגמול כספי. המערערת נענתה להצעה, ובחודש מרץ 2006 שבה לישראל כשהיא נושאת עמה טבליות מסוג MDMA בכמות לא ידועה. את המזוודה בה היה מוסתר הסם מסרה המערערת למרגלית, ובתמורה לחלקה בפרשה זו שולם לה סכום של כ-6000 ש"ח.
בחודש אוגוסט 2006 נתנה המערערת את ידה למעשה דומה. הפעם נמסרה לה באמסטרדם מזוודה בה הוסתרו כ-28 אלף טבליות MDMA , וכן עשרים גיליונות נייר עליהם אוירו 10,000 ריבועים שהכילו סם מסוכן מסוג LSD . בהגיעה לישראל הוציא שוטר מהמזוודה חלק מהסמים, ובהמשך נעצרה המערערת בתל-אביב כאשר בידה יתרת הסם.
בגין עובדות אלו בהן הודתה, הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את המערערת בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, ייבוא סם מסוכן לישראל, והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירות לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, וסעיפים 7 ו-13 לפקודת הסמים המסוכנים. בעקבות כך נדונה המערערת ל-5 שנות מאסר ו-12 חודשי מאסר על-תנאי. כנגד עונש זה מופנה הערעור.
המערערת סבורה כי בית המשפט המחוזי החמיר עמה מעבר לרמת הענישה הנוהגת, ולא הקפיד לקיים את האיזון המתחייב מהעונש שהושת על מרגלית פרץ (3 שנות מאסר ו-18 חודשי מאסר על-תנאי). כן נטען, כי המערערת, חרף הסכנה הנשקפת לה, שיתפה פעולה עם המשטרה והפלילה את שותפיה לייבוא הסם. לבסוף נטען, כי המערערת נתנה את ידה לביצוען של העבירות משום מצוקה אישית אליה נקלעה - בנותיה מוחזקות על ידי אביהן, והוא מונע ממנה לראותן אם לא תתרום לפרנסתן.
העבירות בהן חטאה המערערת קשות הן. מחמת בצע כסף היא שימשה בלדר לייבוא כמות אדירה של סמים מסוכנים לישראל. על נזקו של נגע הסמים נכתב רבות, וחרף הענישה הנוהגת נראה כי מימדיו של נגע זה לא זו בלבד שאינם קטנים, אלא שרבים מצטרפים למעגל המשתמשים, תוך שעבריינים מסוגה של המערערת תורמים לכך תרומה נכבדה. וזאת יש להדגיש, המערערת לא חטאה בכישלון חד פעמי, אלא חזרה עליו כאשר שבה ויצאה מישראל כדי לייבא כמות נוספת של סם. התנהגות זו ראויה לענישה מכבידה, הואיל ועל מזבח האינטרסים שלה היתה המערערת מוכנה להקריב את עניינו של כלל הציבור, ועם כך לא ניתן להשלים. לא מצאנו מקום להקל עם המערערת גם לאחר שנתנו את דעתנו לעונש שהושת על מרגלית פרץ. להשקפתנו, תפקידה של המערערת בביצוען של העבירות היה דומיננטי וגדול יותר, והדבר מצא את ביטויו גם בסעיפי
העבירות השונים בהן הורשעו השתיים.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ז בתשרי התשס"ח (09.10.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט