ע"פ 3905/01 דוד בן-דוד נ. מדינת ישראל

המערער הורשע על-פי הודאתו בסדרת עבירות מסוגים שונים, בכללן שלוש עבירות של נהיגה ברכב מנועי ללא רשיון נהיגה, וממילא ללא ביטוח. על כלל העבירות שבהן הורשע נגזרו עליו ארבע שנים וחצי מאסר בפועל, בתוספת הפעלה של שנים-עשר חודשי מאסר על-תנאי (מחציתם בחופף), שמונה עשר חודשי מאסר על-תנאי ופסילה לקבלת רשיון נהיגה לתקופה של חמש עשרה שנה מיום שחרורו מהמאסר. לאור האמור בתסקירו המשלים של שירות המבחן, בדבר סיכויי היגמלותו של המערער מהתמכרות לסמים מסוכנים והזמן הדרוש לשם כך, חזר בו הסניגור מן הערעור ככל שהוא מופנה נגד חומרת עונש המאסר. הסניגור הגביל את הערעור לאורך תקופת פסילת רשיון הנהיגה, ונראה לנו כי בעניין זה הדין עמו.

המערער הוא כבן 41. אף שמעולם לא קיבל רשיון נהיגה, יש לחובתו הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, ובמסגרת ההליך הנוכחי הורשע בשלוש עבירות נוספות של נהיגה ללא רישיון נהיגה. בנסיבות העניין נראה לנו רצוי להגביל את תקופת הפסילה תוך מתן סיכוי סביר למערער, אם אכן ייגמל מצריכת סמים מסוכנים, לקבל בעתיד הנראה לעין רשיון נהיגה.

אנו מקבלים את הערעור במובן זה שתקופת פסילת הרשיון תועמד על חמש שנים תחת חמש-עשרה שנים, ומניין התקופה מיום שחרורו של המערער. יתר חלקי גזר הדין נותרים על כנם.