ע"פ 3913/99 דורית מלכא נ. מדינת ישראל

המערערים הועמדו לדין בגין 4 אישומים. האישום הראשון יחס לארבעתם קשירת קשר לבצע פשע בכך שהנאשמים קשרו קשר עם אחרים לביצוע מעשי שוד של נהגי מוניות תוך שתפקידם של המערערים היה לאתר נהג מונית אשר יסיע אותם למקום פלוני ושם יותקף נהג המונית על ידי אחרים והמונית תשדד ממנו. האישום השני מיחס למערערים מס' 1, 2 ו4- מעשי שוד תוך הגשמתו של הקשר האמור, ואילו למערער מס' 3 סיוע לשוד. האישום השלישי מיחס גם הוא לנאשמים מס' 1, 2 ו4- מעשי שוד כאמור. האישום הרביעי גם הוא מתייחס למערערים מס' 1, 2 ו4- אף בו הם פעלו על פי השיטה הנקוטה בידם אך נהג המונית הצליח להימלט ועל כן יוחס להם נסיון לשוד. המערערים הורשעו בדינם והוטלו עליהם העונשים הבאים: על המערערים מס' 1 ו4- הוטל עונש מאסר בפועל של 5 שנים. על המערער מס' 2 הוטל עונש מאסר של 4 שנים. על המערער מס' 3 הוטל עונש מאסר בן שנה. כמו כן, הוטלו על המערערים מס' 1, 3 ו4- עונש מאסר על תנאי בן 8 חודשים ועונש מאסר על תנאי דומה הוטל גם על המערערת מס' 2.

בערעור שלפנינו מערער המערער מס' 3 על הכרעת הדין. לטענתו, לא היה מקום להרשיעו בסיוע בשוד שכן עומדת לו ההגנה של סעיף 34 לחוק העונשין לפיה הוא התחרט. בית המשפט המחוזי דחה טענת הגנה זו ולדעתנו הדין עימו. לא מתקיימים במקרה שלפנינו התנאים הקבועים בסעיף 34 לחוק העונשין והתנהגותו של המערער - בכך ששלב מאוחר יותר פנה לשלטונות - אין בה משום חרטה כאמור באותה הוראה

כל המערערים מערערים על חומרת העונש וכל אחד מצביע על נסיבותיו האישיות הקשות, על חלקו היחסי בפרשה ועל הליכי שיקומו. בית המשפט המחוזי דירג את המערערים השונים תוך שראה במערערים מס' 1 ו4- את הנושאים בעיקר נטל האחריות, לאחריהם המערער מס' 2 ולבסוף המערער מס' 3. דירוג זה נראה לנו נכון, שכן חלקו של המערער מס' 3 הוא בודאי הפחות ביותר שכן הוא הורשע רק בעבירת הקשר ובעבירת סיוע. כמו כן, נראה לנו כי היה מקום להפחית בעונשו של המערער מס' 2 בעיקר בשל הודאתו בעובדות כתב האישום ובמצבו הנפשי.

אשר לעונשים שהוטלו על המערערים כולם, כל אחד על פי דרגת אחריותו שלו, הננו סבורים כי עונשים אלה אינם חמורים ואינם מצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור. המערערים קשרו קשר וביצעו כל אחד על פי חלקו שלו מעשה שוד בנהגי מוניות תמימים אשר נפגעו אישית קשות מהארועים ופגעו בבטחונו של הציבור כולו. כאמור העונש שהוטל עליהם אינו כה חמור באופן המצדיק את התערבותנו.

מטעמים אלה אנו דוחים את הערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין גם יחד.

המערער מס' 3 אשר טרם החל את ריצוי עונשו יחל את ריצוי עונשו ביום שלישי 18 באפריל 2000. במועד זה יתייצב מערער זה עד השעה 12:00 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.