פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3927/08 ריאל ג'אבר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הודה בהתארגנות עבריינית לגניבה והעברה של עשרות כלי רכב במסגרת הסדר טיעון, ונגזרו עליו שבע שנות ומחצה מאסר. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש. נקבע כי מי שהסכים להסדר טיעון אינו יכול להשיג על מתחם הענישה לאחר מכן, וכי מעמדו המרכזי של המערער והיקף מעורבותו מצדיקים את העונש.

העובדות

המערער הודה בעובדות כתב אישום הכולל 23 אישומים בהתארגנות עבריינית להעברת עשרות כלי רכב גנובים לתושב הרשות הפלסטינית. התמורה נעה בין 1000 ל-10,000 ש"ח לרכב. למערער עבר פלילי בעבירות מאותו תחום. בין הצדדים נערך הסדר טיעון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העונש שנגזר על המערער חרג מרמת הענישה הנוהגת ויש להקל בו?
  2. 2.האם יש ליתן משקל לנסיבות האישיות, להודאה ולחרטה של נאשם שהגיע להסדר טיעון?

הלכות

  1. 1

    נאשם שהסכים להסדר טיעון מקבל על עצמו שגם לשיטתו העונש מצוי במתחם הסביר והמידתי

    ״משמעות הסכמתו היא אחת – שגם על פי השקפתו-שלו עונש זה מצוי במתחם הסביר והמידתי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מעמדו המרכזי של נאשם בפרשה ומספר האישומים מצדיקים עונש חמור יותר מזה של מעורב אחר

    ״מדעתנו לא שינינו גם נוכח העונש שנגזר על מעורב אחר בפרשה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסדר טיעון
  • ענישה נוהגת
  • התארגנות עבריינית
  • מאסר על תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

3927/08

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופטת א' חיות

המערער:

ריאל ג'אבר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בתל-אביב, מיום 19.3.08, בת.פ. 40086/07, שניתן על ידי השופט ד"ר

עודד מודריק

תאריך הישיבה:

כ"ז בכסלו התש"ע

(14.12.09)

בשם המערער:

עו"ד סויד רויטל

בשם המשיבה:

עו"ד יאיר חמודות

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

כתב האישום בעובדותיו הודה המערער, עוסק בהתארגנות עבריינית שבמרכזה הוא עמד. כתב האישום כולל 23 אישומים ולהם מכנה משותף אחד - לידי המערער הגיעו עשרות כלי רכב שנגנבו בישראל על ידי אחרים, ואת אלה הוא העביר לתושב הרשות הפלסטינית, כאשר התמורה בה זכה נעה בין 1000 ל-10,000 ש"ח לכל רכב. ואם לא די במעורבותו בפרשה החמורה ורבת ההיקף בה עוסק ערעור זה, התברר כי למערער עבר פלילי עשיר, גם בעבירות מאותו תחום, ובגינו נשא בעונשי מאסר.

להודאת המערער בעובדות הפליליות שיוחסו לו קדם הסדר טיעון אותו גיבשו הצדדים, ומכוחו עתרה המשיבה להעמיד את עונשו על תשע שנות מאסר, בעוד שההגנה היתה רשאית לטעון לעונש כהבנתה. בתום טיעוני הצדדים דן בית המשפט המחוזי את המערער לשבע וחצי שנות מאסר, שנה וחצי מאסר על-תנאי וקנס בסך 15,000 ש"ח. בנוסף, הופעל מאסר על-תנאי בן 6 חודשים שעמד נגדו, ונקבע כי הוא ישא בו במצטבר. בעונש זה עוסק הערעור שבפנינו. נטען, כי בית המשפט המחוזי חרג בגזר דינו מרמת הענישה הנוהגת, ולא ניתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות של המערער, הודאתו שחסכה זמן שיפוטי וחרטתו. כן נטען, כי העונש אינו מידתי, וטענה זו מוטב היה שלא נטענה. לכל נאשם נתונה הזכות שלא להתקשר בהסדר טיעון ולבקש כי עניינו יוכרע על ידי בית המשפט בסופו של הליך פלילי סדור. אולם, משהחליט נאשם ליתן הסכמתו להסדר טיעון מכוחו רשאית התביעה לטעון לרף ענישה מרבי, משמעות הסכמתו היא אחת – שגם על פי השקפתו-שלו עונש זה מצוי במתחם הסביר והמידתי, אף שמטבע הדברים הוא רשאי לקוות כי ישכנע את בית המשפט שלא לאמץ את רף הענישה הגבוה. ובאשר לעונש שהושת על המערער – עניין לנו עם מי שככל הנראה בחר בפשיעה כדרך חיים, שאם לא כן כיצד ניתן להסביר את מעורבותו הנמשכת בפלילים, אף שבעבר נדון למאסר בגין עבירות מאותו תחום, ומעל לראשו ריחף מאסר על-תנאי. אכן, העונש שהושת על המערער אינו קל, אולם הגיעה השעה למנוע מהציבור את ניזקו, ועל כן לא סברנו כי הוכחה בפנינו עילה להקל בעונשו. מדעתנו לא שינינו גם נוכח העונש שנגזר על מעורב אחר בפרשה - מוחמד עוואד, נוכח מעמדו המרכזי של המערער בפרשה, ונוכח מספר האישומים בהם הורשע, העולה במידה ניכרת על אלה שיוחסו למוחמד עוואד.

אי לכך, הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ז בכסלו התש"ע (14.12.09).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1נאשם שהסכים להסדר טיעון מקבל על עצמו שגם לשיטתו העונש מצוי במתחם הסביר והמידתי
  2. 2מעמדו המרכזי של נאשם בפרשה ומספר האישומים מצדיקים עונש חמור יותר מזה של מעורב אחר