פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
3932/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
בן וורן בראון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע, מיום 25.3.09, ב-ת"פ 8016/08, שניתן על ידי כבוד השופט א'
ביתן
תאריך הישיבה:
כ"ח בטבת התש"ע
(14.1.10)
בשם המערער:
עו"ד ישי שרון
בשם המשיבה:
עו"ד אוהד גורדון
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
1.
בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע נטען, כי בתאריך 30.10.07 התארח המערער בביתו של ברוך וילסון (להלן: המתלונן) בדימונה. במהלך אותו ביקור נתגלע ויכוח בין השניים, עד שבשלב מסוים דרש המתלונן מהמערער לעזוב את דירתו. בתגובה הכריז המערער באוזני חברו "אתה תמות היום". משם פנה המערער לדירתה של שכנה ונטל סכין, והוא שב לבנין בו נמצאת דירת המתלונן וקרא לו לרדת אליו. משהאחרון עשה זאת, התנפל עליו המערער ודקר אותו דקירה אחת בחזהו, שחייבה את אשפוזו במשך 7 ימים. המערער שנמלט מהזירה, טס בתאריך 11.11.08 לארה"ב שם שהה כחודשיים.
במהלך משפטו הכחיש המערער כי דקירת המתלונן נגרמה מידיו. הוא טען כי שעה שהמתלונן ירד מדירתו הוא ניסה לתקוף אותו עם סכין, אולם הוא הדף אותו ואז נגרמה הפגיעה בדרך כלשהי שאינה ידועה לו. בתום שמיעתן של ראיות הצדדים, החליט בית המשפט להרשיע את המערער בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין. על כך הוא נדון ל-36 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, וכן חויב לפצות את המתלונן בסכום של 50,000 ש"ח.
המערער מבקש כי נקל בעונשו, אולם גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעונים על-פה, לא מצאנו מקום להיעתר לו. בשנים האחרונות אנו נתקלים, בתדירות גוברת, במקרים בהם נעשה שימוש בסכין כדי "ליישב" סכסוכים של מה בכך. נדמה לעתים כי התופעה של עשיית דין עצמית קנתה לה אחיזה בחברה הישראלית, ואת מחירה שילמו רבים בחייהם, ואחרים נושאים על גופם את צלקותיה. עם התנהגות כזו אסור ולא ניתן להשלים, ומקום שהיא מתרחשת יש להגיב בענישה קשה, כדי להבהיר לכל את תו המחיר הגבוה העומד לצידה. הדברים נאמרים ביתר שאת בעניינו של המערער, הואיל ולאחר הרשעתו (בחודש יוני 2008), ובטרם נגזר עונשו (בחודש מרץ 2009), הוא פרץ בחודש אוקטובר 2008, בשעת לילה מאוחרת, לדירה בערד במטרה לבצע גניבה, ותקף אשה שהיתה שם עם ילדיה הרכים. זאת ועוד, הדיון בפרשה אחרונה זו התקיים בפני בית משפט השלום בבאר-שבע ביום 25.3.09, והוא נדון ל-16 חודשי מאסר. באותו יום ממש גזר גם בית המשפט המחוזי את העונש נגדו מופנה הערעור, והדגש הוא על כך שבתי המשפט לא הופנו לכך שמתקיימים בעניינו של המערער שני הליכים מקבילים, והוא עצמו מילא פיו מים. כתוצאה מכך הוא נושא בשתי תקופות המאסר שהושתו עליו בחופף, וגם מטעם זה לא ראינו מקום ללכת עוד לקראתו.
נוכח האמור, הערעור נדחה.
ניתן
היום, כ"ח בטבת התש"ע (14.1.10).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט